הרבה אנשים, גם כאלה שנחשבים “מסודרים” ובעלי קריירות משגשגות, מטפחים חלום לנטוש את הקיום הזעיר בורגני שלהם לטובת חיים של נדודים בעולם. הם מפנטזים איך הם יראו את כל הקסם שיש לכוכב הזה להציע להם ולהניח את ראשם בלילה בכל פעם מתחת לשמיים אחרים. בלי בוסים, בלי מחויבויות, בלי שכר דירה.
המעטים שבאמת מעזים ונוטשים את עבודתם השגרתית מתשע עד חמש לטובת הרפתקאות מופלאות מעוררים אצל רובנו קנאה עזה. כאלה הם שאנל קרטל וסטיבו דירנברגר מדרום אפריקה. הזוג הזה הגיע לכותרות מוקדם יותר השנה לאחר שהתפטרו מעבודתם היציבה במשרד פרסום לטובת טיול מסביב לעולם ללא תאריך חזרה.
השניים מתעדים את המסע בבלוג בשם “כמה רחוק מהבית” (How Far From Home). מאז שהם יצאו לדרך הם פירסמו תמונות נהדרות ממקומות יפהפיים ברחבי העולם. הם נראים כמו הפנטזיה המושלמת של רבים מאיתנו.
אך הזוג הזה ביקש לחשוף בפני הקוראים שלהם את המחיר המלא שהם משלמים עבור המסע.
בפוסט שהם פירסמו בבלוג, קרטל כותבת שהיא ודירנברגר הבינה שהפוסטים שהם פירסמו ברשתות חברתיות לא סיפרו את הסיפור המלא של הטיול. למעשה, בכל פעם שהם לא עושים יוגה על החוף ביוון הם מקרצפים חדרי שירתים ומנסים להתפרנס בכל דרך אפשרית.
“על פי הפוסטים בבלוג ובפיד האינסטגרם שלנו נראה שאנחנו עושים כיף חיים”, היא כתבה, “שלא תבינו לא נכון – אנחנו באמת עושים את זה. זה מדהים. אבל לא הכל גלידות בשמש ונופים יפים”.
היא מציינת כי כאשר הם לא מצלמים תמונות יפות הם עובדים “בעבודות קשות ומלוכלכות”. “עד כה, אני חושבת שקירצפנו 135 חדרי שירותים, 250 ק”ג של חרא פרות, גרפנו שני טון של אבנים, הנחנו 60 מטרים של שבילים, הצענו 57 מיטות ואני לא זוכרת אפילו כמה כוסות יין מירקנו. אתם מבינים, לעבור מחיי המותרות שהשארנו מאחור ביוהנסבורג לאמת הברוטאלית של עבודות כאלה זה הקצה הנגדי של הסקאלה עבורנו. הפכנו למנקי שירותים, מפני גללי כלבים וגורפי אבנים”.
השניים הוסיפו קישור לחברה שמעסיקה אותם, Workaway. זו רשת חברתית למטיילים שמשדכת ביניהם לבין מעסיקים במדינות שונות שמוכנים לספק למטיילים אוכל ולינה בתמורה לביצוע המשימות האלה.
ולמרות שהם עושים את העבודות הקשות האלה, קרטל כותבת שברגעים מסוימים הם נותרו ללא צרכים בסיסיים. “התקציב מאוד הדוק ואנחנו נאלצים להשתמש ביצירתיות שלנו כדי לפתור את רוב הבעיות. וגם קצת בכי עוזר לפעמים”.
סגנון החיים הנוודי גבה מהם גם מחיר פיזי, לדבריה. “אני לא בכושר שיא או במצב בריאות מושלם. אנחנו אוכלים קרקרים עם ריבה רוב הימים, בקושי ישנים חמש שעות בלילה וסוחבים את התרמילים הכבדים להחריד שלנו ברחובות מסריחים באחת בלילה, מנסים למצוא את מקום הלינה שלנו, משום שנסיעה באוטובוסים היא לא בתקציב”.
למרות זאת, קרטל כתבה שהיא שמחה לשלם את המחיר הזה עבור חוויה של פעם בחיים. “זה כמן גן עדן בשבילנו. אחרי שאנחנו עושים את המשימות שלנו אנחנו חופשיים לטייל, לשוטט ולהיות שקועים במחשבות החופשיות שלנו. ויש לה גם שיעור לחיים: “אין כמו לזנוח תקציבים של מיליונים במשרדי פרסום עבור קרצוף שירותים כדי ללמוד שיעור בענווה, החיים והחשיבות בלחיות בכל יום כאילו הוא האחרון שלך”.
דרך Adweek
