הבחורה הזו עשתה קעקוע מבריק שפתח דיון עצום על דיכאון

יש קעקועים מטופשים או בנאליים ויש קעקועים מבריקים כמו של בקה מיילס, סטודנטית בת 20 מאוניברסיטת “גורג’ פוקס מניוברג”, אורגון. היא הצליחה לעורר עניין בנושא הכבד המכונה “דיכאון” על כל רבדיו בזכות הקעקוע הנחקק הזה.

דכאון היא מחלה קשה שאינה ניכרת תמיד לעין ומה שאדם משדר אינו מה שהוא מרגיש. חיוכים, צחוק ומשפטים כגון “החיים יפים” הם לפעמים הרבה יותר מטרידים ממה שנדמה לכם. הם מסתירים עצב תהומי ואפילו מחשבות אובדניות, כפי שכתבנו פה פעמים רבות ביחס לטרגדיות כמו התאבדותה של פייגי מאייר החרדית, האם תזהו את האם הזו הסובלת מדיכאון לאחר לידה או מה מסתתר מאחורי החיוך של נערה זו.

במקרה של מיילס, היא אובחנה לפני כשנה כסובלת מדיכאון והחליטה שהיא רוצה לעורר מודעות למחלה שגורמת סבל לכל כך הרבה אנשים. בשבוע שעבר היא עשתה קעקוע שנראה במבט ראשון “I’m Fine” אבל כשמביטים עליו מלמעלה זה נראה כמו “Save Me”. זו דרך גאונית להעברת הסבל הסמוי מהעין עד שהסביבה מפספסת ולא רואה. כל כך קל לומר לאחרים שקר כלשהו כמו: “אני בסדר” אבל מאחורי המילים הללו נמצא לב ריק, בודד ושבור. אדם המחפש עזרה וישועה.

דווקא לאחר שאומרים “אני בסדר” מתעורר ביתר שאת הרצון לבכות ולומר “אני לא! הצילו” אבל לא תמיד המילים יוצאות מהפה. הצורך לשמור על פאסון, לא להזדקק, לא להיראות תלותי בסוף גורם לאדם הדיכאוני להתכנס לתוך עצמו. הפער הבלתי נתפש בין הנראות של הדברים למה שהם יוצר בלבול וקושי לזיהוי מצוקה ברגעי האמת. בפוסט שכתבה מיילס היא מקווה כי הוריה לא יתחרפנו מהדיכאון שלה ומספרת שהרגישה כל כך רע עד שבקושי תפקדה.

היא מתארת מהו דיכאון עבורה: ימים שלמים בהם התעוררה עצובה ללא סיבה, לא הייתה מסוגלת לצאת מהמיטה, ישנה הרבה מדי או מעט מדי, מיעטה לאכול, התרסקה ובכתה לפתע. היא מתוודה על הכובד שהיא סוחבת על החזה שלה, הצורך שלה להיאחז בהסחות, החברויות שסבלו בגלל חוסר יכולתה להיות שם, תחושות של חוסר הערכה עצמית ועוד.

היא החליטה להיחשף כי מדובר במצב מנטלי שרבים מתביישים לדבר עליו בחברה אבל רבים סובלים ממנה. אף אחד לא רוצה להודות שהוא סובל ושהוא חלש ופגיע, מעורער ואובדני. הרי, כולם רוצים להיות עם אנשים שמחים ואופטימיים. לבוס לא אכפת אם עצוב לך, את צריכה להיות יעילה. אם אין לך בן זוג אז בכלל, חפשי את החברים שלך. דיכאון זה הדבר הזה שכולם מתנכרים אליו אבל הוא מחלחל פנימה לא משנה מה.

הנה הפוסט שהפך ויראלי, זכה ליותר מ-300 אלף לייקים, מעל 41 אלף תגובות ו-290 אלף שיתופים. 

(Dear mom and dad, please don’t kill me over this permanent choice. I want you to hear me out.)Today, I am coming out…

Posted by Bekah Miles on Sunday, August 23, 2015

 

הנה כמה תגובות חמות שקיבלה: 

היא מזכירה את רובין ויליאמס האגדי, שסבל מדיכאון אך הסתתר מאחורי חיוך וצחוק נצחי:

היא כתבה עוד פוסט, בו היא מופתעת עד כמה מה שכתבה ועשתה הפך ויראלי. היא בהחלט הצליחה לעורר מודעות יותר מאלפי קמפיינים. נקווה שלפחות זה הצליח לעודד אותה. קצת.

מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן