ההאקרים שגנבו מידע לקוחות רגיש של אתר הבגידות AshleyMadison.com ופירסמו את המידע און ליין לא רק גרמו לחברה נזק כלכלי אדיר ופגעו בגברים בוגדנים עד כדי פירוק משפחות. הפרשה, שהמחישה שוב עד כמה פרטיות בעידן הרשתות היא עניין שמאוד מוטל בספק, חשפה סוד מפוקפק נוסף.
כאשר קבוצת ההאקרים Impact Team שיחררה את הנתונים של “אשלי מדיסון”, הם הניחו כי אלפי הפרופילים של נשים באתר היו מזויפים. המספר הזה נופח בדיווחים בתקשורת להנחות של 90-95% מהפרופילים של נשים היו מזויפים על אף שלא ניתנו הוכחות לתמיכה בעדויות האלה.
אנלי ניוויץ’ מ”גיזמודו” הורידה את כל הנתונים של אשלי מדיסון וניתחה אותם כדי לבדוק כמה נשים אמיתיות השתמשו באתר ומי הן היו.
היא גילתה כי הדימוי של אתרי בגידות כמו “אשלי מדיסון” כגן עדן של סדום ועמורה בו גברים בוגדים בנשותיהם בזכות הטבע הזמין של פיתויי הרשת רחוק מאוד מהמציאות. בפועל, מדובר במקום די עצוב בו 37 מיליון גברים מתאמצים לפתות 5.5 מיליון נשים.
אך מי היו הנשים האלה? האם הן היו אמיתיות או כולן בוטיות או עובדות משועממות של אשלי מדיסון או עובדים? ככל שניוויץ’ חפרה יותר לעומק הנתונים התברר לה כי אף אחת מהנשים האלה לא דיברו עם גברים באתר או השתמשו בו כלל לאחר יצירת הפרופיל. אבל זה לא בהכרח אומר שכולן היו מזויפות. יש סיכוי לא רע, היא טוענת, כי 12,000 פרופילים היו שייכים לנשים אמיתיות ופעילות באתר.
כאשר בוחנים את העובדות קשה להכחיש שרוב הגברים שהשתמשו ב”אשלי מדיסון” כלל לא ניהלו רומנים. הם שילמו בשביל הפנטזיה שלהם כמי שמנהלים רומנים.
העובדות לא ממש מרעישות. לפני כמה שנים עובדת לשעבר של אשלי מדיסון תבעה את החברה בקנדה בגלל תנאי עבודה מחורבנים. היא טענה כי סבלה מפציעות חוזרות ונשנות בידיה לאחר שהחברה גייסה אותה כדי ליצור 1,000 פרופילים מזויפים של נשים בשלושה חודשים. הפרופילים נכתבו בפורטוגזית והן יועדו לקהל בברזיל. התביעה הסתיימה בהסדר מחוץ לבית המשפט כאשר אשלי מדיסון טענה כי העובדות מעולם לא הקימה פרופילים מזויפים.
ועדיין יש פיסקה בתנאי השימוש של “אשלי מדיסון” שמציינת כי “חלק” מהאנשים משתמשים באתר רק “לצורכי בידור” והם לא מבקשים בפועל לפגוש אנשים במציאות. אין בכך הודעה כי מדובר בפרופילים מזויפים אלא שהם נוצרו “למטרות בידור בלבד”.
איך מאתרים משתמשים מזויפים באתר שברור שגם המשתמשים האמיתיים שלו נותנים פרטים בדויים אודותיהם?
ניוויץ’ חיפשה ואיתרה דפוסים חריגים במאגר המידע. למשל, היא גילתה כי 68,709 פרופילים של נשים באתר נוצרו מאותה כתובת IP. אך הממצא המרשיע מכולם התגלה בתיבות הדואר. משתמשים אמיתיים, יש להניח, יבדקו את תיבת הדואר שלהם בשירות לפחות פעם אחת ולו בגלל סקרנות. בערך שני שלישים מהגברים בשירות, 20.2 מיליון, בדקו את ההודעות שלהם לפחות פעם אחת. לעומת זאת, 1,492 נשים בלבד בדקו את ההודעות שלהם באתר. נתון מעניין אף יותר מעיד כי 9,700 נשים ענו להודעות באתר. איך אפשר לענות להודעות מבלי לבדוק הודעות? לעובדה זו ניתן הסבר בממשק של “אשלי מדיסון”, שמאפשר לענות לכמה הודעות במקביל מבלי ממש לבדוק בפועל את תיבת ההודעות. גם התנהגות כזו תהיה אופיינית יותר למשתמשים מזויפים ולא לבני אדם אמיתיים. זאת בהשוואה ל-9.7 מיליון גברים שענו להודעות באתר.
דפוס זה חזר על עצמו גם בשימוש בצ’ט באתר. כ-11 מיליון גברים השתמשו בצ’ט לעומת 2,400 נשים בלבד.
לבסוף, הנתון החד משמעי של אנשים ששילמו עבור מחיקת חשבונם באתר, שירות מפוקפק ש”אשלי מדיסון” העניקה למשתמשים לשעבר, למעשה סוג של סחיטה. התברר כי בהשוואה ל-173,838 חשבונות של גברים ששילמו עבור מחיקתם, נרשמו רק 12,108 חשבונות של נשים ששילמו עבור מחיקתם. כל החשבונות האלה לא באמת נמחקו ונחשפו בהדלפה. הנתון הזה מוצק משום שאף אחד לא היה משלם עבור מחיקת חשבון מזויף. ולבסוף, מבין 5.5 מיליון חשבונות של נשים באתר, קרוב לאפס מהן ביצעו באתר פעולה כלשהי בעקבות יצירת הפרופיל. יכול להיות שנשים אמיתיות (או גברים שהתחזו לנשים) יצרו אותם בזכות סקרנות או סיבה אחרת. אולי היו אלה נשים שניסו לאתר את בעליהן הבוגדניים. אך בפועל, “אשלי מדיסון” היה מקום עצוב של מיליוני גברים שניסו ליצור קשר עם נשים דימיוניות.