תוצאות הבחירות נתנו את האות להתנצחות בין עיתונאים תומכי ימין לעיתונאי תומכי שמאל, כאשר הראשונים (קלמן ליבסקינד, עמית סגל, אראל סג”ל) מצהירים על ניצחונם על האחרונים (רביב דרוקר וכל השאר). זה הסאבטקסט לעימות הכל בכל, שמסתתר תחת דיונים עקרוניים בשאלות כמו מי חזה את תוצאות הבחירות ועיניו של מי טחו מלראות.
למעשה, רוב הפרשנים הפוליטיים כשלו בחיזוי הבחירות, באופן חלקי משום שערבבו בין הציפיות הפוליטית שלהם לקריאת המפה בשטח, אך גם עיתונאים ושאר מפורסמים שלא נחשדים באהדה פוליטית לשמאל (חנוך דאום למשל) היו בטוחים שהליכוד עומד בפני מפלה, ובכלל זה בסביבתו של ראש הממשלה עד יום הבחירות עצמו.
גם הכתב הפוליטי של חדשות 2, עמית סגל, לא צפה את תוצאות הבחירות. זה לא מנע ממנו להאשים את רביב דרוקר בערבוב בין רצונותיו הפוליטיים כאיש שמאל לבין הכישלון המקצועי בחיזוי תוצאות הבחירות. האם סגל חף מרצונות פוליטיים? דרוקר טוען שלו במאמר שפירסם ב”הארץ” ובו הגיב להאשמות על כך שאנשי התקשורת “מנותקים והיהירים” וחיים “בבועה תל אביבית”.
הבוקר פירסם סגל סרטון וידאו של מערכון בו השתתף עם “אשר בן חורין” (יובל סמו) מארץ נהדרת. סמו הוא קומיקאי, סגל אינו כזה. במערכון מספר סגל על ליל הבחירות ומתייחס למנדט החמישי של מרצ.
