מה הסיפור מאחורי החייל הלוחם עם פק”ל התורה הנייד?

ביממה האחרונה הופצה ברשת התמונה מעלה, בה נראה לוחם עם ‘פק”ל ספר תורה’ נייד היוצא לקרב. התמונה גוררת תגובות עזות לכאן ולכאן המדגישות את החיכוך הגובר בשאלת שילוב הזהות הדתית היהודית בתפקידי לחימה:

Ouriel Daskal: “אוקיי, אם זה גאג – אז זה גאג לא מוצלח. אם זה אמיתי – אז מה זה החרא הזה?! ולא, אל תהפכו את זה למלחמת דת. בבקשה. אנחנו צריכים את כל מי שאנחנו יכולים להילחם נגד הקיצוניים האיסלמים. כולל לא יהודים, כולל אתאיסטים, כולל אנשים שלא רוצים להילחם בשם התורה אלא בשם החיים בארץ דמוקרטית והחופש”.
Assaf Megidash: “אף אחד לא נלחם עם זה. חיילים דתיים וכדומה שרוצים להתפלל בתנאי שטח בזמן מלחמה. אני מעריך שמקימים בית כנסת בתנאי שדה. זה הסבר יחיד הגיוני. שום חייל לא ירצה כזה דבר עליו בזמן קרב. בטוח שום מפקד לא יאשר”.
Ran Bohadana: “זה לא פוטושופ, זה פק״ל אמיתי שלוחמים לוקחים איתם לאיזורים סביב איזורי הלחימה. לא נכנסים עם זה ללחימה, זה פשוט ספר תורה שמלווה את הלוחמים הדתיים בתפילות של ימי שני חמישי ושבת. אין בית כנסת במלחמה וזה התחליף עבורם. כמו כן, ישנו סיפור ידוע על מוצב המזח שממנו נשבו לנו 37 חיילים ואיתם ספר תורה אחד, תמונה מאוד מפורסמת הנציחה את הליכת אחד החיילים לשבי עם הספר בידיו”.
Elazar Gur: “עצם זה שמבחינתך כזה דבר (בלי לדעת למה ומתי הוא משמש) מיד דורש מלחמה מול הקיצוניים, הדתיים, זה קיצוני. ולקרוא לזה מלחמת דת, זה גם קיצוני. יש חיילים דתיים, חיילים דתיים שומרים מצוות, אם אתה חושב שרצון שלהם להתפלל בזמן המתאפשר זו מבחינה צבאית הוא קיצוני או הופך את כל הקרב למלחמת דת, זה חוסר הבנה מוחלט של השטח”.
Haim Har-Zahav: “זה לא פק”ל לקרב, אבל זה כן ציוד שאפשר לשאת על הגב עם מק”ט והכל. משתמשים בזה כציוד ליחידות שדה פרושות בשטח שצריכות ספר. זה לא משהו לא סביר בעיניי – ובטוח טוב יותר מארון הקודש הנייד הישן שהיה ארגז עץ כבד מאוד ובתוכו ספר”.
Sherban Ovadia: “לא להפוך את זה למלחמת דת? אתה קראת בכלל את איגרת הג’יהאד של מח”ט גבעתי לקראת הכניסה הקרקעית לעזה? אולי הבעיה היא שהלחימה היא נגד אוכלוסיה אזרחית נצורה בגטו הענק בעולם? ולא מלחמה נגד “קיצונים איסלמיים” אלא מלחמה שמנוהלת ע”י קיצונים יהודים-לאומנים?”.
שאלת הצבא הלוחם והדת היא עניין בוער מאז פרסום המכתב הפתוח שפירסם מח”ט גבעתי אל”מ עופר וינטר לקראת מבצע “צוק איתן”. וינטר הואשם על ידי המבקרים במשיחיות לוחמת. כותב ניב שטנדל בהארץ:

“אני לא נלחם בשם אלוקי מערכות ישראל. אני נלחם בשם המדינה שלי והחברה שלי. אני מקווה שזה בסדר מבחינת אל”מ עופר וינטר.

אני, אגב, דווקא הייתי בקרב, אחזתי בכלי נשק ויודע מהי רוח לחימה. ובכל זאת אני מבקר את וינטר. זה לא יהיה הכשל הראשון במנגנון האידאולוגי שמפעיל את וינטר, שסיפר בשחץ כיצד הגנו ענני כבוד על חייליו בעזה, ואז איבד שניים מלוחמיו בתקרית שבה גם נחטף הדר גולדין. זה כנראה גם לא הכשל האחרון.

יכול להיות שעופר וינטר הוא מצביא מבריק. בטוח שהוא מצביא משיחי. יכול להיות שהוא יודע לכבוש יעד מבוצר. אני לא הייתי הולך אחריו אפילו למבצעים בסופר של רסאן עליאן”.

דוסים מצייצים מסבירים:
“לא היו דברים מעולם. הורדת ספר תורה לשטח אימונים הוא דבר מקובל מימים ימימה ונועד לשרת את מי שמעוניין ויכול לקרוא בתורה בשטח האימונים, במידה והלו”ז מאפשר זאת. אין לוחם או מפקד, דתי ושאינו דתי, שאפילו היה שוקל ברצינות להדביק ללוחם פק”ל כזה ללחימה. מדובר בסה”כ בשדרוג של אופי העברת ספרי תורה לשטח אימונים. (כנראה) פרי יוזמתו של רב צבאי או מש”ק דת עם ידי זהב ואולי גם קצת זמן פנוי. והאמת והשלום אהבו”.

מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן