תמונת שער: Yair Kobaiko Kivaiko
קמפיין של משרד המדיה “זניט מדיה” בשיתוף עם Time Out מעורר הרבה באזז בשעות האחרונות ברשת, לאו דווקא לנושא שהוא ביקש לעורר מודעות לגביו: סם האונס.
“ממחקר שערכו ב’זניט מדיה’ עולה כי הדרך היעילה ביותר להימנע מטפטוף הסם למשקה היא שמירה על הכוס הפרטית, מה שהוביל לרעיון כולו: אלפי כוסות קונוס, שמחייבות את השותות להחזיק את הכוס בכל זמן הבילוי, יחולקו בכ-30 ברים ובמועדונים מובילים בתל אביב בפעילות שטח שתתקיים במהלך סוף השבוע הקרוב (2-4 בינואר)”.
הביקורת לא איחרה להופיע:
וגם הבדיחות והממים:
קריקטורה יומית ושאר ירקות של אור רייכרט
הכוס שלי הוא כוס פרטי ואף אחד לא ייגע בו בלי רשותי (שלט תיאורטי במטבחון משרד)
— Opium Tea Hungus (@OpiumTea) January 1, 2014
אה, כי כוס זה משחק מלים!
— Itamar Sha’altiel (@itamars) January 1, 2014
השאלה שעולה כאן לדיון היא אחת העתיקות בספר: פרובוקציה ללא ספק יעילה לצורך מודעות, אך מודעות למה? לקופי “המבריק” או לתופעה? זו אפילו לא השאלה הנכונה. לגיטימי לחלוטין להשתמש ב”כוס” כשמדובר בקמפיין שנועד לעורר מודעות לנושא סם האונס ופונה לקהל היעד בשפה שהוא מכיר.
הדרך הקלה ביותר במקרה זה אינה בהכרח השגויה ובמבחן התוצאה הקמפיין בהחלט מעורר דיון, כאשר כל קמפיין אחר, “מהוגן יותר”, לא היה זוכה להתייחסות כלל ברשתות החברתיות.
במילים אחרות, מותר להשתמש בכל ביטוי, “גס” ככל שיהיה, אם יצליח להעביר מסר חשוב ולו לנערה אחת שתדע לשמור על עצמה טוב יותר מפני אנסים.
הקמפיין הזה בעייתי מסיבה שונה: משחק המילים בין “כוּס” ל”כוס” מרמז כי כשם שנערה יכולה לשמור על כוס המשקה שלה, היא צריכה לשמור על הכוּס הפרטי שלה. בעוד ניתן לשמור על כוס משקה על מנת שאנס לא ישים בו סם אונס, אדם שאונס עושה זאת בלי לבקש רשות ובין אם בחורה תשמור או לא תשמור. משחק המילים אולי התבקש אך במחיר של העברת מסר שגוי לנערות שממשיך בגלגול האשמה לעברן “אם לא ישמרו”.
תודה לליאור הרטוב על הטיפ
