אני חייבת להודות, נכנסתי לדף North Amerian Animal Liberation Press Office (NAAPLOhttp://bit.ly/NAALPOfb. מדהים שאנשים בישראל לא מכירים אותו, בהתחשב בכך שגארי יורופסקי הוא אחד מהכתבים בו: http://bit.ly/NAALPOcontact) על מנת למצוא חדשות מעודדות או מנחמות בקשר לילד היפה המתולתל הזה, ג’רמי האמונד (ידוע גם כמייסד של אתר לימוד ההאקינג hackthissite.org), שנשפט לאחרונה ל-10 שנים בכלא.
האמונד הואשם בפריצה וחשיפה מוצלחת של פרטים מזהים של 860,000 לקוחות חברת המודיעין סטארטפור בשם קבוצת ההאקרים אנונימוס, של לא פחות מ-800,000 איש.
כמו כן, הואשם בגניבת פרטיהם של 60,000 כרטיסי אשראי מתוכה, כדי לתרום בעזרתם 700,000$ לארגוני מלכ”ר.
(http://bit.ly/גרמיהאמונד, http://bit.ly/FreeJeremyHammond)
האמונד חשף פרטים מזהים של 860,000 לקוחות של חבר המודיעין סטארטפור,
וגנב את פרטיהם של 60,000 כרטיסי אשראי מתוכה, כדי לתרום בעזרתם 700,000$ לארגוני מלכ”ר, וידוע גם כמייסד של אתר לימוד ההאקינג HackThisSite (hackthissite.org).
לא יכולתי שלא להזכר בסרט התיעודי “We Are Legion” (http://bit.ly/WeAreLegionFull) של אנונימוס, ואת הילדים, בני 17 אולי, שנשלחו למשפט ולכלא על קליקים באתר נצלני על מנת להפילו. כולל בן נוער שעדיין לא הספיק לצאת מהבית של ההורים, ונכנס ל-3 שנים בכלא.
את הילדה (יש בנות בתנועה. אפילו לא מעט) השוטרים תפסו בהפתעה גמורה. מה שהם ציפו למצוא הוא גבר מבוגר לבן.
– – –
האקרים – קווים לדמותם:
– – –
פרופיל ממוצע:
מין: זכר או נקבה (למרות שאנונימוס נתפסת כגברית, הסיכויים הם קרוב ל-50-50),
גיל: 17~ (אכן. גם זה עשוי להשמע מפתיע)
קווי אישיות: גאון מלידה או בן להאקרים שהתחנך בקהילת ההאקרים התוססת Def Con (https://www.defcon.org/)
מניעים (בסדר הזה): גניבה (הרוב. נקראים “כובע שחור” על שם הכובע שה”רע” היה חובש במערבונים), בשביל הכיף (אולי המניע השני הכי פופולרי), סקרנות ועניין, תחושת עליונות ולבסוף מניע אידאולוגי – לשם אנונימוס נכנסת.
– – –
הטוב, הרע והלא מוגדר
– – –
אנונימוס נחשבת על פי כמה קולות ל”כובע לבן” (האקרים לגיטימיים), ע”י אחרים כשחור, וכל מקרה כשנויה במחלוקת בהיותה פועלת באופן בלתי חוקי, בניגוד להאקרים שנחשבים לכובע לבן פר סה – אלה פורצים מורשים (אכן, עם רישיון, של ה-CEH – ר”ת של “Certified Ethical Hackers”…https://www.eccouncil.org/Certification/certified-ethical-hacker) אותו ניתן לשלול מהם אם הם פורצים ללא הסכמה.
הם לא לובשים מסכות או ברדסים, פורצים לפנטגון ונכנסים בסיינטולוגיה – הם הולכים כל יום לעבודה עם חליפות ועניבות לבדוק את האבטחה של מספר עצום שרק הולך וגדל של חברות ועסקים שהזמינו אותם.
אז זה עובר דרך כניסה למוחו של חובש הכובע השחור, כפי שחוקר משטרה צריך להכנס לנעליו של עבריין ולהבין מה הוא היה עושה אילו הוא היה מנסה לפרוץ. אז מה (?) אני מכניסה את סימן השאלה כאן, כי אם יש מקום שבו יש מן האמת ביין ויאנג, זה המקום הזה.
בכל כובע לבן יש קצת שחור, כך נראה, ובכל כובע שחור יש קצת לבן.
לשם כך הומצא גם המונח כובע אפור (…), על מנת להסביר את קיומם של אנשים שלא נופלים שלא לכאן ולא לכאן. וגם זה, לתחושתי, יהיה פשטני מדי.
יש כאן שילוב שהוא יותר ג’קיל-הייד – חצוי, שאני חושבת שמאפיין את כולנו, מבלי שהחלקים יהיו קשורים זה בזה או יתערבבו זה בזה.
יכולנו להתפלסף על זה שעות, אני מניחה שרבים כבר עשו. אחרים ביטאו את הקונפליקט הפנימי הזה של האקרים רבים בציורים ותמונות. אם לזרוק את הניחוש הפרוע שלי, כובעים לבנים הם כובעים שחורים שמתעלים את נטיותיהם ההרסניות (לא במקרה הרבה פעמים אנרכיסטיות) למטרות חוקיות (או טובות, בעיני הקולות שכן מרחיבים את הביטוי “כובע לבן” כך שיכלול בתוכו גם פעולות לא חוקיות, אבל למטרות טובות).
ההאקר בעל הכובע הלבן גם זוכה לפרוץ (תחת הגבלות ובקרה כמובן) את המערכות שעליהן הוא מנסה להגן, על מנת לחשוף חורי אבטחה שלא היו נחשפים בכל דרך אחרת.
הוא מנסה, או בוחן (test, seurity testing, penetration tester, pen-tester) את המערכות, כמו ניסוי שנערך בכל ציוד מכני אחר. בעוד שהכובע הלבן הוא אולי חנון המתעל את נטיותיו החטטניות לצרכי אבטחה, או שימור הסטטוס-קוו יש שיגידו, אנונימוס הם ממש אנדרגראונד, ומסרבים ליפול לאחת הקטגוריות.
קבוצת ההאקרים אנונימוס לא נוהגת להתעסק בנושא זכויות בעלי חיים. רוב העיסוק שלה סובב סביב הסיינטולוגיה והפלת אתרי פורנו ילדים. פעולה לשחרור בעלי חיים (זה מה שהיא, גם אם הקשר נראה עקיף) בשם קבוצת ההאקרים אנונימוס (שסוף סוף התפנתה מענייני זכויות אדם והתחילה כבר להתעסק בזכויות בעלי חיים) הייתה מהחדשות המרגשות לשמוע. זהו משתתף חדש שנכנס לזירה.
לא פחות מרגש או מהפכני ממעברו של אל גור, סוף סוף, לטבעונות: זו נקודת ציון בתנועה לזב”ח – כשירוקים מתחילים להפנים את הרעיון בשחרור בעלי חיים. וכשהאקרים מתחילים לפרוץ למען בעלי חיים ולא רק בני אדם. וכשהאנרכיזם מתועל לטובת בעלי החיים במקום שהאחרונים ישרתו ויוקרבו עבור הראשונים.
איחוד משפחות מרגש נוסף מתוכנן בין החזית לשחרור בעלי חיים לחזית לשחרור כדור הארץ בגיליון הקומיקס החדש של מאט מיינר – The Liberator.
אנונימוס היא קבוצה רצינית שהצלחתה מוכחת. התדמית הציבורית שלהם כגיבורים מדהימה בהתחשב בכך שהם פורצים ללא הסכמה, עושים דברים שאנשים נורמליים לא מבינים, ומוציאים מידע שרובם לא מבינים למה הוא חשוב. חברו את הכישרון של אנונימוס עם האידאלים של התנועה לזכויות בעלי חיים (כפי שג’רמי האמונד עשה) ותקבלו שחרור. פשוט כך.
– – –
ג’רמי האמונד
– – –
ג’רמי האמונד, התברר לי, לא קיבל חנינה ולא קיבל ערעור, למרות שיכולתי להשבע שזה לא מה שזכרתי ושאני נכנסת לאתר רק כדי לאשש את מה שזכרתי – שהוא שוחרר. תקראו לזה הכחשה, תקראו לזה wishful thinking, בשבילי זה עדיין בלתי נתפס. ולא משנה כמה פעמים אני אכנס לאתר (וניסיתי), החדשות יהיו אותן חדשות. לפעמים לפרוץ לכלא ולשחרר אסירים, פעילים לזב”ח (אנשים מוכשרים ומונעים שהוכיחו את עצמם. אנשים שיוכיחו את עצמם שוב. כל אחד שווה אלפי ועשרות אלפי בעלי חיים, אם לא יותר.
ב-15 בנובמבר 2013 נגזרו עליו 10 שנות מאסר – אחד העונשים החמורים מעולם שהוטלו בארה”ב בגין פריצה למחשבים. מלבד הפריצה לסטרטפור, פרץ האמונד גם לאתרים של יצרניות ציוד צבאי ומשטרתי, חברות מודיעין ואבטחת מידע ומשרדי עורכי דין. “עשיתי את זה מכיוון שאני מאמין שלאנשים יש את הזכות לדעת מה הממשלה והתאגידים עושים מאחורי דלתות סגורות”, אמר האמונד לאחר שהגיע לעסקת טיעון במשפט, אשר במסגרתה הובטח לו כי לא ייאלץ להעיד נגד האקרים אחרים.
זה כשאני מנסה לאמץ את החשיבה התועלתנית הקרה שעלינו לאמץ, אבל כמובן, זה לא שאני לא מצטערת גם בשבילם עצמם, כן? איך נפלו גיבורים ואבדו כלי מלחמה. חוש הצדק שלי עדיין נפגע בשבילם – בשביל כל מי שנעשה לו עוול. בשביל כל צדיק שרע לו ורשע שטוב לו), הוא הדבר שהיה הכי בוער בי לעשות. קשה לי להבין איך הנושא הזה לא חשוב בתנועה. קשה לי להבין מאיפה אנשים חושבים שנמצא אנשים שיציתו מהפכה. האנשים היחידים שאני סומכת עליהם, כמעט כולם הם האנשים שבפנים. אני חושבת שלחץ לשחרורם צריך להיות על סדר היום.
וזה לא פאקינג מאבק אחד, לקרוא לשחרורם. זאת מתמטיקה פשוטה. מאבק אחד זה כשאתה אומר שצריך פה עוד אוכלי בשר, לא שצריך פה עוד משחררים. האסירים – לבי יוצא לקראתם, אבל זו לא הסיבה שאני כותבת את כל המסמך הרגשני הזה במקום לשמור את הרגשות לעצמי (כפי שאני עושה כשהרגש שלי מתעורר כלפי דברים שהתועלתנות הייתה מבטלת).
אני מרגישה את כל זה כי אני יצור בעל יכולת חישה, אבל אני כותבת את זה כי הרגשות האלה עברו גם את מבחן התועלתנות. משחררים בחוץ זה אפקטיבי. אפקטיבי הרבה יותר מהחתול שאתם מחפשים לו אימוץ. אפקטיבי יותר מהכלב שכלוא בכלביה. זה עצוב, אבל לבעלי חיים יכול להיות עוד אפילו יותר גרוע.
מאבק אחד זה כשאומרים שכדור הארץ ישמח להיות מאוכלס בעוד אוכלי בשר. מאבק אחד זה כשאומרים שבעלי החיים ישמחו שיש קצבים שפעילי זב”ח מגנים על העסק שלהם. אבל שלילה על שלילה זה חיוב, ושחרור אנשים שפוגעים בנצלנים כדי שיוכלו להמשיך, זה לא מאבק אחד, וזה לגיטימי, וזה חשוב.
קחו את המילה שלי על זה – אנשים לא מוטים לכיוון בני אדם, הם מוטים לכיוון הפעילות הכי פחות אפקטיבית שאי פעם היה ניתן לחשוב עליה. אם אפשר שהיא תהיה כלבים וחתולים, מה טוב, אם אפשר שזה יהיה חתול אחד, מה טוב. אם אפשר גם לעשות את זה על חשבון חיות משק, זה עוד יותר משובח.
זה קודם כל האינדיבידואל שמקבל 99% מתשומת הלב. ופעילות אפקטיבית לשחרור המוני בע”ח, בין אם היא עוברת דרך לחץ לשחרור אסיר ובין אם היא עוברת דרך פעולות לא סקסיות ומשמימות אחרות, זה לא, ואני חוזרת, לא, על סדר היום – גם ואפילו שמדובר בבן אדם – ולו מפני שפעולה כזאת עלולה חלילה להיות אפקטיבית.
עוד בנושא:
דף הפייסבוק לשחרורו:
facebook.com/FreeJeremyHammond
