זה החל בחודש אפריל 2012, אזכינס הסטטיסטיקן הראשי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרופ’ שלמה יצחקי, מסיבת עיתונאים בה הודיע כי הוא מתקן עיוות חמור במדידת אחוז המובטלים בארץ. העדכון בשיטת המדידה גרם לאחוז המובטלים הרישמי שמפורסם לגדול מעלה בכ20% לעומת השיטה הקודמת. הצמרת הכלכלית במדינה והנגיד סטנלי פישר לעומת זאת זעמו וביקשו הסברים. או במילים פשוטות הם ביקשו לדעת איך יתכן שבמדינה דמוקרטית לשכה שכפופה לממשלה חושפת את נתוני האמת?
בדצמבר 2012 הוזמן יצחקי לכנס השנתי “מדיניות המיסוי בישראל” שהתקיים במכון ון ליר. הוא כינה שם את ההפרטה של מערך הפנסיה כ שוד והצביע על ניגוד עניינים בין עובדי משרד האוצר למנהלי קרנות הפנסיה:
“דמי הניהול הפך למס שעובר מעניים לעשירים. אני הערכתי את המס הזה. זה סדר גודל של 25% מהפרשות לפנסיה שזה כמו לתת שלוש שנים של שכר ממוצע במשק לעשירים: הם לוקחים 2%, בטווח הארוך התשואה לא עולה על 4%, לכן מי שמנהל את הפנסיה לוקח את 50% ממנה ולא נושא בסיכון. אני לא יודע מי עשה את הסידורים הללו אבל כך הצמחנו קבוצות של עשירים של חלקם הם יוצאי האוצר. תבדקו מי מנהלי קרנות הפנסיה – יוצאי האוצר. אני כל הזמן אומר את זה: ההפרטה הטובה ביותר היא זו שכתוצאה ממנה הפקיד בונה לעצמו את מקום העבודה העתידי שלו”
חמישה ימים אחר כך הגיע פרופ’ יצחקי לעבודתו,כפי שעשה בכל יום במשך 11 השנים שעבד בלמ”ס ,שנמצאת תחת אחריות משרד ראש הממשלה. הוא פתח את תיבת האי-מייל שלו ושם חיכתה לו הודעה כי עד חצות עליו לעזוב את משרדי הלמ”ס ולא לשוב אליהם יותר. זה היה ללא ספק מטקסי הפרידה המרגשים ביותר שנעשו למנהל בכיר בכל תולדותיו של משרד ראש הממשלה.
עוד בטרם נשלח המייל ליצחקי נבחר כבר מחליפו. פרופ’ דני פפרמן נבחר על ידי ועדת איתור בראשות פרופסור יוג’ין קנדל כראש הלמ”ס הבא. אתם ודאי לא תאמינו אבל קנדל הוא מקורבו ואיש אמונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. איזה עולם קטן. בנימין נתניהו אגב לקח קשה את הדרך שבה הועזב יצחקי ואף התקשר אליו להגיד לו:
“לא מקובלת עליי הדרך הזאת ואני מתנצל שכך זה נעשה. זה לא ראוי. אדם צריך לשמוע על סיום תפקידו בדרך אחרת. אברר כיצד זה קרה. אני מבקש להודות לך על השנים שבהן שרתת את המדינה”.