כאלפיים בני אדם השתתפו בשבת בהפגנה בתל אביב למען זכויות בעלי החיים, תחת הכותרת “תסתכלו להם בעיניים”. לדברי המארגנים, האירוע החל כיוזמת פייסבוק פרטית של כמה פעילים בישראל, ועורר גל של הפגנות ב-40 ערים ברחבי העולם, בהן לונדון, סן פרנסיסקו ומוסקבה.
הקרב צמוד! הסטארטאפ לסטודנטים “כוורת” מייצג את ישראל בתחרות בינלאומית ויש לו סיכוי לנצח בעזרתכם! כדי להצביע לחצו על הלינק סמנו את Student Hive ולחצו על Vote Now
יוזם ההפגנה, ד”ר אסף הרדוף, פעיל למען בעלי-חיים ומומחה למשפט פלילי, נשא בכיסוי עיניים את הנאום הבא א-לה-מרטין לותר קינג, שאי אפשר שלא להתרשם מהלהט שלו, בין אם אתם אוכלי בשר, צמחונים או טבעונים:
“אני מתבייש. במערכת המשפט שאני חלק ממנה: באוזלת ידה, בהתעלמות מבעלי החיים. מערכת שמכשירה וממסדת פגיעות בחיות וניצולן באינסוף הקשרים. מערכת שבה חוקי לגרוס אלפי אפרוחים ביום, להפריד עגלים מאמהותיהן עם הלידה ולשסף את גרונם בהמשך. חוקי להחדיר כימיקליים לעיני ארנבים ולחטט בגופם הכפות של קופים בעודם בהכרה. חוקי לסחור בפרווה שנקרעה מגופם של שועלים ובנוצות שנתלשו מגופם של אווזים בעודם בהכרה. חוקי להוציא להורג כלבים וחתולים פשוט משום שאין להם בית. חוקי להחזיק חיה בצינוק כדי שנביט בה עם ילדינו. חוקי לרדוף ולטבוח בחיות בר משום שהחופש שלהן מפריע לנו. הניצול מגוון אבל הרוע הוא אחד.
אם לא די בכך – אפילו החוק הקיים, שאוסר על התעללות בבעלי חיים, אינו נאכף, אף שהוא מופר כל דקה בכל יום. משרד החקלאות, שאמון על אכיפתו, אינו מתעניין בשלום החיות. בלי שתוקם רשות להגנת בעלי החיים – המצב לא ישתפר, כי לאיש לא איכפת. כולם עוצמים עיניים.
אני מתבייש באקדמיה, שאמונה על החינוך הגבוה, ובאקדמיה למשפט, שאמונה על לימוד מוסר וצדק. גבוה? מוסר וצדק? היכן קולה של האקדמיה בנוגע לזוועות שמחולל האדם לבעלי החיים? אין דומות לאלו, מבחינת כמות ואיכות. והאקדמיה עוצמת עין, אולי משום שבין לקוחותיה אין תרנגולות ואין סוסים? אולי משום שהתעללות בחיות נעשית גם בפקולטות שונות ונקראת “מדע”?
אני מתבייש בשפה, שמלאה שנאה ולעג לבעלי חיים. חמור, כלבה, בהמה, חזיר, נחש, צלופח; מוח של ציפור, שוק בשר, הרג אותו כמו כלב, אדם לאדם זאב, התנהג כמו חיה. לקחנו נשמות טהורות והשלכנו עליהן את כל הרוע שבתוכנו. לא פלא שילדינו, שנרגשים בכל לבם מבעלי החיים ומוקסמים מהם, גדלים לציניות, לסוגנות, לתחושה-ל”ידיעה”-לשקר: שהאדם עליון לכל סביבתו ושכל החי – חי עבורנו, שטיח לרגלנו, סמרטוט רצפה שנרמוס בשפע הקשרים וברוע אחד. לרמיסה הזו נקרא “הומניות”.
אני מתבייש בתרבות. אילו שבריר ממה שנעשה לבעלי החיים היה נעשה דקה בבני אדם – המהדורה המרכזית בכל החדשות הייתה נפתחת בסערה. אם אדם אחד בישראל היה מופשט מעורו בעודו בחיים כדי שמישהו ילבש אותו – כל התקשורת הייתה זועקת. אם ברחוב אחד שלושה תינוקות היו נחטפים מאמהותיהן לאחר הלידה והן היו נאנסות למסור את החלב שגופן מפיק – כל העיר הייתה מתקוממת. הזוועה שקורית לבעלי החיים כה שגרתית ושקופה, ששכחנו ממנה לגמרי. האלימות כה שיטתית, שהיא כבר לא “חדשות”. המוצר הסופי כה מכובס ואסתטי, ששכחנו כמה דם נשפך עבורו. באשר תפנו – מדיניות הסתרה וכיבוס, משום שאינספור תעשיות וחברות מרוויחות מאותה אלימות: מהיוגורט והסטייק, מהבושם והגלולה, מהמעיל והספה, מזריקות הרעל, מגני החיות ומופעי אלימות בפריים-טיים. הניצול מגוון אבל הרוע הוא אחד. גם ההסתרה.
רבים כל כך עוצמים עיניים, מסתירים ומסתתרים. בשם הכסף, הנוחות, הפינוק, הגרגרנות – מגייסים את הרטוריקה כדי להסביר מדוע זה בסדר שאנו עושים זאת לחסרי ישע בלי לקרוא לזה רצח ואונס ושעבוד. אם זה כל כך בסדר, מדוע הזוועות מוסתרות? אם זה בסדר, מדוע אתם משקרים לילדיכם, מציירים להם תמונה של חיות שמחות ולוקחים אותם לשבת על ריפודי עור ולאכול המבורגר במופע חיות?
האלימות האיומה מכל היא זו שמוגשת לכם בכסות נעימה ובחיוך, כשהם באפלה זועקים וגופם נקרע. איפה החמלה? דמיינו לרגע שאתם אלו שמתחת לסכין השוחט, ה”מדען” או תולש העור; אתם אלו שכלואים בשבי ומופרדים מילדכם; אתם אלו שמחכים לזריקת המוות, כי מישהו זרק אתכם לרחוב. דמיינו לרגע אחד – ותחושו חמלה. תחושו חמלה – ותתנו אותה בחזרה. היזכרו ברגע בחייכם שהייתם חלשים ומישהו פגע בכם. חיפשתם את הצדק. הצדק נמדד כשאתם החזקים ולא כשאתם החלשים. כדי שנהיה ראויים לצדק, עלינו לתת צדק. עלינו לחיות צדק.
אני מתבייש, כל כך מתבייש, במין האנושי, שמחולל זוועות שאף מין לא היה מדמיין.
ואני גאה, כל כך גאה. אנו גאים, כל כך גאים.
רוח חדשה ממלאת את נשמתנו. אנו גאים שכה רבים פוקחים עיניים בישראל בשנה האחרונה. אנו גאים שאנשים כה רבים שילבו ידיים הלילה. בכל הגילאים, הגזעים, המגדרים, הדתות, הנטיות – צעדנו יחד, כי לבנו פועם עבורם. רוחות שינויי ממלאות את תל אביב הלילה, ולא רק אותה. ברחבי העולם כולו צועדים היום אנשים טובים: באמריקה ובאירופה ובאוסטרליה ובאפריקה יצאו אנשים מבתיהם, בשם האהבה והצדק והשוויון. הם ואתם ממלאים אותנו אהבה ואנו גאים שוב להיות חברים במין האנושי, שמחולל נפלאות שאף מין לא היה מדמיין.
אנו גאים באלו שהפסיקו לצרוך מוצרים אלימים. באלו שפועלים לשחרור בעלי החיים במחיר כלכלי וחברתי, לעתים תוך סיכון שמם הטוב, שלומם וחירותם. באלו שנותנים בית לחיות אבודות שאותן הצילו מהרחוב. באלו שמוותרים על נוחות אנוכית לטובת מוסר ואהבה. גאים במי שגאים לומר – “אנו פה למען בעלי החיים!”. במי שמוכנים לפעול למענם, לדבר למענם, לשנות למענם, להשתנות למענם.
אנו גאים באלו שפקחו עיניים ובאלו שבאו לפקוח אותן הלילה. יחד נפקח עיניים ונודיע לעולם כולו: ההסתרה נגמרה. השקרים והרוע – ייפסקו. האמת והצדק – יעלו. איננו משלים את עצמנו שיהיה קל וקצר. אנו פה, במאבק לחיים, עד שנוכל להסתכל להם בעיניים. וכמה שהמאבק קשה, מתסכל ומייאש – לבנו אומר לנו שננצח.
יש לנו חלום… על עולם שמכבד את בעלי החיים, שמודד את כולם לפי לבם ולא לפי צורתם. יש לנו חלום, שהאדם יבין שלבעלי החיים יש רגש, ולא רק גוף; נשמה ולא רק בשר; נפש ולא רק עור; ערך, ולא מחיר. יש לנו חלום, שיום אחד, עולמנו ישוב להיות גם עולמם.
החלום הזה יהיה למציאות. אנו במאבק החשוב בהיסטוריה וההיסטוריה תשפוט אותנו. באיזה צד אתם??
במקום לוותר על המאבק ולפגוע בחפים – בקשו לשנות ולהציל; וכל המציל נפש אחת – כאילו הציל עולם ומלואו. במקום לחפש תירוצים ציניים לעולם המעוות – תורו אחר דרכים לתקנו. נשרטנו מספיק כדי שנרצה לתקן את העולם; אבל לא מספיק בכדי שנאמין שזה בלתי אפשרי. ואנו אומרים לכם: זה אפשרי. היפרדו מהציניות ומההדחקה, הניחו את העבר בצד. לא משנה מי הייתם אתמול; משנה מי נהיה מחר. אז מי תרצו להיות מחר? אלו שמשיבים את כיסוי העיניים? או אלו שמחליטים לפעול?
יש תקווה לעולם הזה. אתם התקווה שלנו. אתם האור באפלה, עד שלא תהיה עוד אפלה. הסירו את הכיסוי, בואו עמנו ונתקן את העולם, ביחד – למענם”.
