בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל תביעה משפטית עובד שטען כי פוטר שלא כדין, עקב סירובו לחתום על מסמך מטעם המעסיק, שמעצם טיבו פוגע בחופש העיסוק של העובד ופסק לעובד, פיצוי בסכום של 60,000₪ בגין רכיב זה ובנוסף סכום של 8,000₪ בגין הוצאות משפט.
בית הדין קבע, כי מאחר והמעסיק במקרה הזה דרש מהעובד לחתום על מסמך אי ניגוד עניינים, כתנאי להמשך עבודתו, כאשר המסמך נוגד הן את הסכם העבודה האישי של העובד והן את חופש העיסוק שלו, הרי פיטוריו עקב אי חתימתו, מהווה פיטורין שלא כדין והעובד זכאי לפיצוי.
הסיבה האמיתית לפיטורי העובד – התנדבות העובד במד”א
העובד עבד באיחוד הצלה כ-8 שנים כמוקדן עד ליום פיטוריו, כאשר בכל תקופת עבודתו שימש במקביל כמתנדב אף במד”א גם כמוקדן וגם כאחראי גזרה. יצוין, כי במהלך העבודה פנה אליו פעם נציג איחוד הצלה והביע אי שביעות רצון מהתנדבות העובד כמוקדן במד”א וכתגובה לכך, העובד חדל מהתנדבותו רק כמוקדן במד”א. בשנת 2017 (כשלוש שנים לאחר תחילת העסקתו), החתימה איחוד הצלה את העובד על הסכם עבודה אישי בו נכלל גם סעיף אי תחרות אשר יחול 6 חודשים לאחר תום תקופת עבודתו. בשנת 2018, זומן העובד לשימוע שנוהל באופן בו במשך כמעט כל הישיבה, הוטחו בו האשמות לפיהן הפר הוא את חובת האמונים כלפי החברה, כאשר העביר מידע למד”א (מה שלא היה נכון) והוא מצוי בניגוד עניינים. גם עובדים אחרים שהעידו לטובת העובד, העידו כי לחברה הייתה בעיה שהעובד מתנדב במד”א (בשל יריבותן העסקית) ולא חדלו “להציק” לעובד בשל כך, למרות שבפועל לא הייתה כל התנגשות בין עבודתו של העובד בחברה לבין התנדבותו במד”א.
העובד סירב לחתום על מסמך אי תחרות – זומן לשימוע ופוטר
בשנת 2020, לפתע הודיעה איחוד הצלה לעובד כי על העובד לחתום על מסמך ניגוד עניינים ואי תחרות נוסף אשר יחול שנה לאחר תום תקופת העסקה (כאשר בהסכם העבודה האישי העובד חתם כבר על סעיף אי תחרות לחצי שנה).
לא רק זאת, אלא שהחברה הודיעה לעובד (כמו גם ליתר העובדים) שכל עוד לא יחתום על מסמך האי תחרות, לא ישובץ למשמרות בעבודה.
בשל סירובו של העובד לחתום על המסמך – שוב זומן לשימוע (!) ואף הובהר לו חד משמעית, כי השימוע נערך בשל סירובו זה. העובד הציע כי החברה תתקן את המסמך ותסיר את ההגבלה של השנה ואז לא תהיה לו כל בעיה לחתום.
העובד טען בפני החברה כי הוראה זו פוגעת בחופש העיסוק שלו ובתגובה לטענה זו, נמסר לידיו לתדהמתו מכתב סיום העסקה מאת החברה.
המעסיק טען כי “כל העובדים חתמו”
בכתב ההגנה מטעמה, טענה החברה כי כל העובדים בחברה חתמו למעט שניים, כי המסמך לגיטימי וכי, אין קשר להתנדבות העובד במד”א וזו לא הסיבה שפוטר.
טענות אלו נדחו על ידי בית המשפט אשר קבע, כי הסיבה היחידה למעשה לפיטוריו של העובד הייתה סירובו לחתום על המסמך.
תנאי המגביל את חופש עיסוקו של העובד – אינו לגיטימי
בית הדין קבע, כי מאחר ובמסמך האי תחרות הנוסף הייתה הגבלה על חופש העיסוק של העובד ומאחר והחברה הציבה את חתימתו על המסמך הזה כתנאי להמשך עבודתו אצלה, הרי שהמסמך אינו “כשר” ומדובר על פיטורין שלא כדין המזכים את העובד בפיצוי.
לכן, פסק בית הדין פיצוי לעובד בסכום של 60,000₪ ובנוסף, סכום של 8,000₪ בגין הוצאות משפט (סכום נוסף של 7,933₪ נפסקו לעובד בגין הפרשי שכר).
בשורה התחתונה, גם אם אתה מעסיק או בעל חברה ועומדת לך הזכות ככזה לנהל את עסקך כאוות נפשך – חשוב לשים לב שישנן זכויות יסודיות של עובדים שחייב להגן עליהן.
לקריאת פסק הדין המלא ראו: 57995-09-20.
קרדיט לתמונה Freepik
