חוק שירות ביטחון מחייב מבחינה פורמלית את גיוסו של כל אדם לצבא, כאשר נשים נדרשות לשרת פחות זמן מגברים. ואולם אלה וגם אלה נדרשים לקחת חלק במעל ההגנה על מדינת ישראל תוך הקדשת מיטב שנותיהם, ולעיתים גם לאחר סיום שירותם הסדיר במסגרת מילואים.
מול חובה זו, אשר רבים ששים לבצעה כחלק מתפיסתם הערכית או אך בשל היותה חובה שבדין, יש מי שמבקשים שלא לשרת בצבא מטעמי מצפון . אותם בוגרי תיכונים המחויבים בשירות צבאי ואשר סולדים מאפשרות זו לאור חוסר הלימה של השירות עם צו מצפונם, יכולים לקבל פטור מחובת הגיוס במספר דרכים.
מי מחויב בשירות צבאי?
החוק במדינת ישראל מחייב כל מי שמגיע לגיל 18 לקחת חלק בשירות צבאי לטובת הגנה על המדינה וגבולותיה לפרק זמן של שנתיים לכל הפחות. חובה זו חלה מבחינה עקרונית על כלל האוכלוסיות במדינה – יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, נשים וגברים, דתיים וחילונים.
עם זאת, הליך הגיוס בפועל נתון לשיקול דעת הצבא אשר ככלל לא מטיל את חובת הגיוס על האוכלוסייה הערבית. פירוש הדבר כי כלל האוכלוסייה היהודית בישראל מחויבת בגיוס ואי התייצבות לקריאת הגיוס אשר ראשיתה בצו ראשון והמשכה בצו הגיוס עצמו הקורא להגיע במועד מסוים ללשכת הגיוס, הינה עבירה פלילית שהעובר עליה צפוי לעמוד למשפט צבאי .
על מי לא חלה חובת שירות ביטחון?
חוק שירות ביטחון קובע ביחס לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כי אין הן חייבות בשירות צבאי וזאת באופן גורף ללא צורך בקבלת פטור או אישור פרטניים. פטור משירות על פי דין חל על אם לילד או אישה שנתבקשה להתגייס במהלך הריונה. בנוסף, אישה נשואה אינה חבה בשירות צבאי.
טעם נוסף לשחרור מכוח הוראות החוק עצמן הוא קיום אורח חיים דתי. חוק שירות ביטחון מאפשר לאישה המנהלת אורח חיים דתי ומיועדת לשירות ביטחון, לקבל פטור מחובה זו. כל שעליה לעשות הוא להצהיר בפני שופט או דיין בבית דין רבני כי בשל טעמים דתיים אין היא יכולה לשרת בצבא, וכן כי היא שומרת כשרות בביתה ומחוצה לו ואינה נוסעת בשבת.
באילו מקרים ניתן לצבא שיקול דעת במתן פטור מחובת שירות?
לצד הכלל והחובה הגורפת לשירות, מחיל חוק שירות ביטחון גם רשימה של שיקולים המאפשרים הכרה במקרים יוצאים מהכלל ולפטור מיועדים לשירות ביטחון מחובת השירות וזאת בהינתן אחד מהטעמים הללו:
- טעמים הקשורים בצרכי החינוך – העדפת הפניית כוח אדם איכותי לצרכים חינוכיים חלף צרכי ביטחון.
- טעמים הקשורים לצרכי ההתיישבות הביטחונית – טעם המתכתב למעשה עם צרכי הביטחון של המדינה ואינו פוגם בהם.
- צרכי המשק הלאומי – טעם המביט על המדינה ממעוף הציפור ומאפשר שחרור משירות לטובת צרכיה הכלכליים של המדינה. טעם זו בולט במיוחד בהחלטה על מתן פטור ממילואים למספר רב של חיילים בשנים האחרונות.
- טעמי משפחה – טעמים הנוגעים לכל אדם באופן פרטני ומאפשרים פטור בהינתן נסיבות משפחתיות חריגות.
- טעמים אחרים – סעיף זה מאפשר שיקול דעת רחב לשר הביטחון ואינו מגביל אותו לקריטריון מסוים.
האם הצבא משתמש בסמכותו כדי לפטור אדם מטעמי מצפון?
הסמכות של שר הביטחון לפטור מועמד לשירות ביטחון על סמך ‘טעמים אחרים’, מאפשרת לו הלכה למעשה לפטור משירות את מי שמבטא חוסר רצון לכך מטעמי מצפון. עם זאת, ראוי לציין כי שחרור מטעמי מצפון לא יזכה לכותרת רשמית המציינת את טעמי המצפון כסיבת השחרור, אלא לכותרת המציינת כי השחרור נעשה על בסיס חוסר התאמה.
ואולם, ייתכן בהחלט שאדם אחד יזכה לשחרור בשל חוסר התאמה על סמך הבעת קושי מצפוני, מבלי שהצבא יעשה מאמץ להניא אותו מעמדתו. מנגד, ייתכן שבעניינו של אדם אחר, יחליט הצבא לכלוא אותו בגין סירובו או קשייו המצפוניים ולאפשר לו לעשות שימוש אך ורק במסלולים ייעודיים לשם שחרור מהצבא, דוגמת קבלת פטור בשל סעיף נפשי.
שחרור מטעמי מצפון – השאלה היא שאלת ההתאמה
מצפון הוא מושג רחב ואינדיבידואלי. הקושי המצפוני של אישה דתייה לשרת מקבל ביטוי ומאפשר לה פטור משירות בקלות רבה, בעוד שקושי מצפוני הנוגע למשימות הצבא לא צפוי להוביל למתן פטור משירות. ואולם, לאור סמכותו של שר הביטחון לפטור אדם ממכלול טעמים, סביר כי מי שמצפונו מקשה עליו לשרת בצבא ישוחרר מחובת השירות בשל חוסר התאמה, בין אם כבר בעת מיונו לשירות ובין אם לאחר מאבק ממושך מול רשויות הצבא.
קרדיט לתמונה Freepik
