תכלס, האולימפיאדה בכלל לא קשורה בספורט. יש בה אחווה נשית, הקרבה, רגעים קומיים וכן, גם הרבה מאוד חומרים מצולמים קורעים שבקלות אפשר לפרש אותם כרגעים פרוזאים מהחיים. מה, לא?
כשאת רוצה לרמוז לו שהגיע הזמן שיציע לך (עמיר שינקמן)
נבחרת ישראל בחתימה (עמיר שינקמן)
האימונים לתפיסת ידיות האחיזה באוטובוס (עמיר שינקמן)
כשהסמרטפון ניצל (חגית גינצבורג)
כשהמוכרת בזארה אומרת לך שהיא מצאה במחסן את החולצה שחיפשת במידה שרצית (חגית גינצבורג)
כשאתה מגלה שיש לך כוחות על (גיא פניגשטיין)
כשאתן מסמנות למלצרית שאתן מבקשות חשבון והיא מתעלמת בגסות (אבנר ראסל)
אלה שלא הבינו את הכללים בלימבו (גיא פניגשטיין)
כשאתה בא לחצות את הכביש ויש שלולית גדולה (גיא פניגשטיין)
הבן זונה הזה בילדות (גיא אורדיבר)
כשאמא שואלת תור מי לרוקן מדיח (גיא אורדיבר)
כשפתאום מתנגן השיר שלכם (גיא אורדיבר)
כשחברים קולטים שיש לך מסטיקים (יבגני זורבינסקי)
מכירים עוד רגעים של משמעויות נסתרות מהאולימפיאדה? שלחו בתגובות!
