פייסבוק שוב משנה את הניוזפיד וזה נראה כמו פליק פלאק מפואר שמחזיר את הרשת החברתית לתקופה בעבר בה הייתה באמת רשת של חברים ולא לקט של קישורים וסטטוסים בתחרות פופולריות.
על פי הדיווח, מעתה פוסטים של חברים קרובים ובני משפחה יופיעו במקום הראשון ויזכו בתעדוף על פני קישורים לאתרי חדשות ופוסטים של סלבים.
אלה חדשות טובות למשתמשים שחיפשו את החברים שלהם בניוזפיד ולא מצאו, אך הן הרבה פחות חיוביות לחברות מדיה, שמתבססות על פייסבוק לצורך הנעת גולשים. המשמעות היא שהקישורים החדשותיים שלהן יהיו הרבה פחות חשופים למשתמשים מעתה.
יחד עם ההודעה לעיתונות שהפיצה פייסבוק אתמול היא סיפקה סוג של הצצה לקופסה השחורה שהיא האלגוריתם של פייסבוק. אותו אלגוריתם קובע איזה מידע יוצג ל-1.65 מיליארד משתמשי הרשת החברתית ברחבי העולם.
פייסבוק הפיצה מעין מדריך ל”ערכי הניוזפיד“, הדירוג שקובע איזה משקל ועדיפות מקבל כל פוסט בפיד:
1. חברים ומשפחה קודמים לכל.
2. הפיד שלכם צריך ליידע – עקרון שנלחם בתפישה שפייסבוק היא בזבוז זמן, ומציב ערכים של מקור ידע – בין אם חדשות, פרשנות או מדריכים – על פי בידור.
3. הפיד שלכם צריך לבדר.
בהמשך מופיעות הנחיות גורפות כגון שפייסבוק היא “פלטפורמה לכל הרעיונות”, בהתייחסות עקיפה להאשמה שנשמעה לאחרונה כאילו כתבות שנוטות לשמרנות מקופחות באיזור ה”נושאים טרנדים” של פייסבוק. הצהרה נוספת היא שפייסבוק מעדיפה “תקשורת אותנטית” ומבכרת סיפורים “אמיתיים” על פני “סיפורים מטעים, שערוריתיים וספאם”.
לבסוף פייסבוק מדגישה שאתם שולטים בחוויה ואם יש תכנים שאתם פחות מעוניינים לראות בניוזפיד שלכם אין בעיה לבחור בתפריט הצד של התוכן המרגיז ולבחור באפשרות לראותו אותו פחות או בכלל לא.
השינויים האחרונים הם תזכורת לכך שאלגוריתמים קובעים מה חשוב ומה פחות חשוב בניוזפיד, אך בני אדם הם שכותבים את האלגוריתמים האלה. במילים אחרות, פייסבוק היא העורכת הראשית שקובעת את סדר היום התקשורתי של הפלטפורמה העצומה שלה. כפי שהסביר אדם מוסרי, סגן נשיא פייסבוק שמפקח על צוותי הניוזפיד: “אני לא רוצה לדבר על האלגוריתם כעל גוף שלישי. האחריות היא שלנו ואנחנו רוצים שאנשים יבינו שיש צוות עובדים שעומד מאחורי החוויה”.
במקביל, פייסבוק ממשיכה לנסות להגן על הדימוי של גורם נייטרלי, הן פוליטית והן במובן של המודל העסקי שלה, לאחר שלאחרונה יותר ויותר משווים אותה לחברת מדיה מסורתית. גם כאשר מדובר ברשת של אנשים, אותם אנשים מפרסמים עם הזמן פחות תכנים אודות עצמם ויותר מדווחים על העולם סביבם – בין אם פוליטיקה, תרבות, בילוי או אחר.
לא ברור במשך כמה זמן תוכל פייסבוק עם מראית העין הזו, כאשר כל מה שהיא עושה לאחרונה נועד לתגבר את הניוזפיד בתכנים מקוריים שנוצרו עבורה. פייסבוק משלמת לגופי חדשות גדולים כדי להפיק סטרימים חיים של וידאו שמשודרים בפייסבוק בלבד. מי שנדפק כתוצאה מכך הם פאבלישרים שמפרסמים קישורים לאתרים חיצוניים.
אם צריך לפרש את הכוונות של פייסבוק על פי סדר העדיפויות האמיתי שלה ככה זה ייראה:
1. תכנים של פייסבוק קודמים לכל (מה שמתפרסם בפייסבוק משאיר את הקורא בפייסבוק).
2. הפיד שלכם צריך ליידע – כל עוד הידע נמצא בפייסבוק.
3. הפיד שלכם צריך לבדר אתכם כדי שתישארו יותר בפייסבוק.
בחודש מאי פייסבוק השיקה את Instant Articles, סיפורים שארגוני חדשות מפרסמים היישר ברשת החברתית במקום להפנות את הקוראים לאתרים שלהם. פייסבוק נימקה כי הכתבות האלה ייטענו מהר יותר ויספקו לקוראים חוויה טובה יותר, אך לא כל הפאבלישרים קפצו על העגלה. הן דאגו שככל שיהיו יותר תכנים שלהם בפייסבוק פחות אנשים יבקרו באתרים שלהם, ומדובר למעשה במלכודת דבש שנועדה להרגיל אנשים לצרוך תכנים חדשותיים ברשת החברתית ובשלב הבא עתידה לנתק את האתרים כליל מצינור החמצן של הגולשים.
לאחרונה חתמה פייסבוק על הסכמים עם ארגוני מדיה, בהם הניו יורק טיימס, CNN, באזפיד ומאשבל, והחלה לשלם להם עבור שידור סרטונים חיים ברשת החברתית. ככל שהעדיפות ניתנת לכתבות וסרטונים המתפרסמים בפייסבוק בלבד, כך גובר החשש כי התנועה מפייסבוק לאתרים חיצוניים תלך ותפתת. פייסבוק, שמניעה כ-40% מתנועת ההפניות לאתרי הפאבלישרים, כבר הודיעה כי אתרים רבים צפויים להבחין בירידה “מהותית” בטראפיק מפייסבוק אליהם.
