בעקבות פיטוריו המנהל הבכיר הדגים לעולם בפייסבוק איך צריך להתמודד עם פיטורים ב-2016

איך תתמודדו עם פיטורין? רוב הסיכויים הם שתלקקו את הפצעים שלכם בחדרי חדרים ותחששו להיחשף ברגעי חולשה.

אך כאשר סרי סריניבסן פוטר מתפקיד מנהל הדיגיטל הראשון של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק הוא עשה דבר לחלוטין לא רגיל. סרינבסן, עיתונאי טכנולוגיה לשעבר ופרופ’ לעיתונות באוניברסיטת קולומביה, גויס למוזיאון ב-2013. הוא הצעיד את המוזיאון המפורסם לעידן המדיה החברתית. הוא הזמין אינסטגרמים משפיעים לביקור בזמן שהמוזיאון סגור כדי לצלם את המקום כשהוא ריק וסייע להעלות את הקטלוג של המט לרשת בממשק מובייל ידידותי למשתמש.

ביום שישי האחרון, כאשר המוזיאון הכריז כי סריניבסן יעזוב את תפקידו בסוף החודש כחלק ממהלך רחב יותר של קיצוץ בעלויות, הוא שוב עשה כותרות

אך סריניבסן  סרב להתייחס למהלך כאל כישלון או סיבה להסתגר מפני העולם. במקום זאת, הוא תקשר את המהלך בפייסבוק.

הירשמו חינם לקבלת התראות מפורטל דרושים והג’וב הבא יחפש אתכם:

“אם אתם רוצים להזמין אותי לכל דבר, יש לי זמן פנוי”, הוא כתב בפוסט בפייסבוק באותו יום. 

סריניבסן שיתף בפוסט את ההודעה של המט, הודה לבוסים שלו ולצוות המוזיאון ושיתף כמה מהתוכניות העתידיות שלו (כתיבת ספר, ייעוץ, נאומים וחופשה משפחתית). חשוב מכך, הוא אמר שהוא פתוח לכל הצעה וכלל קישור לטופס שמזמין חברים להציע הצעות לגבי המשך הקריירה שלו.

“אם אתם רוצים להזמין אותי לכל דבר, אני פנוי”, הוא כתב, “כולל לכוס קפה ומשקאות עם משמעות. אשמח גם לצאת להליכות עם כל מי שפנוי לכך. אני משתדל ללכת שמונה ק”מ ביום ומתכוון להגדיל את המרחק ל-12-14 ק”מ בקיץ הזה. 

התגובות לפוסט – מאות מהן – היו תומכות ומועילות, בהתחשב בנסיבות. נראו הרבה אמוג’ים וסימני קריאה. משפיעני מדיה בטוויטר שיתפו את החדשות ושיבחו את הכישורים של האיש.

זה נהדר לראות איך בצעד אחד ניתן לקחת חוויה שעשויה להיתפש משפילה ומביכה – אובדן של מקום עבודה בתפקיד בכיר שמתפרסם ברבים – ולהפוך אותה להזדמנות.

כישלון מעולם לא היה כה סקסי, כפי שיגיד לכם כל נואם ב-TED, אבל הפוסט של סריניבסן – למעשה קריאה לתמיכה וסיוע – הוא יותר מכך. סריניבסן למעשה גייס את רשת הקשרים שלו כדי לסייע לו בהמשך הקריירה.

והוא סיפק כמה טיפים שיכולים להועיל לכל מפוטר:

בנו רשת קשרים לפני שתזדקקו לה

סריניבסן, משתמש ותיק במדיה החברתית, בנה את הנוכחות שלו בכמה רשתות חברתיות במשך יותר מעשור.

הוא מעדכן באופן קבוע ברשתות החברתיות ומצייץ ל-76,800 עוקביו. הוא גם מציע טיפים לעיתונאים בדבר שימוש במדיה החברתית דרך פייסבוק, טאמבלר ופודקאסט. 

הפעילות השוטפת הזו סייעה לפנייה שלו למדיה חברתית בזמן פיטורין להיראות טבעית ולא קריאה נואשת לעזרה.

“אתם זקוקים לקבוצת תמיכה משמעותית”, הוא כותב, “לאנשים שמבינים אתכם. עליכם לבנות את הרשת הזו מראש ולא לנסות להקים אותה רק כשאתם זקוקים לה”.

זה לא אומר שאנשים חייבים להתחיל לפרסם סטטוסים 20 פעמים ביום אבל מאוד מומלץ להקפיד על נוכחות קבועה ולחשוב על האופן שבו אתם נותנים לקהילה ולא רק מבקשים את תמיכתה בשעת צורך. 

במקום שאנשים יגלו על פיטוריכם ממקורות אחרים קחו אתם את היוזמה והיו הראשונים לבשר לעולם כמה שיותר מוקדם. סריניבסן מגלה כי האינסטינקט הראשוני שלו לא היה לשתף את החדשות עם העולם. “חשבתי שעלי קודם כל להשיג עבודה חדשה ואז לספר לאנשים שאני עוזב את הקודמת”.
אך לאחר כמה ימים הוא הבין כי במעמדו ההצעות לא יזרמו מיד – בייחוד לא בקיץ. כך שבאותו יום בו המט הודיע על עזיבתו הוא שיתף את ההודעה בפייסבוק.  
“עד היום פתיחות ושיתופיות רק בירכו אותי בהישגים”, הוא אמר, “אז אמרתי לעצמי שאמשיך להיות פתוח וחופשי ונראה מה יקרה. אולי היקום יעזור”.

זה בסדר להיות פגיעים

באמצעות חשיפת פגיעותו, סריניבסן לקח לידיו את המושכות בנרטיב ובמצב. הוא מודה שזה לא היה קל. “העבודה והביטחון שהיא מספקת היא הדבר הכי יקר לי”, אמר האיש, אב לתאומים בני עשרה, “זה מקרין על המעמד שלך כאב וכגבר”. 
ומה לגבי הטרולים, השונאים והרכלנים? העצה שלו היא לא לחשוב עליהם ובמקום זאת להעצים את המעריצים. ואין לו אשליות לגבי ההמשך. “חוויתי את המקבילה להלוויה של עצמי”, הוא אמר על החוויה, “כולם אומרים עליך דברים טובים אבל לרובם אין מה להציע לך”. ולמרות זאת הוא לא מתחרט. מאות התגובות שקיבל בפוסט בו הודיע על העזיבה היו כמו חיבוק דיגיטלי עצום עבורו, הוא מספר בפוסט נוסף

היו פתוחים לכל פגישה והצעה

החלק החשוב בנוגע לאותו פוסט הוא להתייחס אליו כאל מודעת היכרויות: הזמנה לפגישה, כוס קפה, דרינק או הליכה. בעצם ההודעה: “אני חופשי וזמין לקשר”. 

“אני נפגש עם כולם”, אמר סריניבסן, “כל מי שיכול לעזור לי”.

נכון לאתמול החיפוש עדיין נמשך. ישראלים עשויים להתייחס למהלך הזה במובן של תכלס. הוא יצליח רק אם ינחית ג’וב עסיסי בחיקו של סריניבסן. אך הוא רואה זאת בהקשר רחב יותר. אם מציבים זו מול זו שתי אלטרנטיבות: לשבת בבית, לנסות לחשוב מי יכול לעזור ואל מי צריך להתקשר, ולקבל אינספור תגובות אוהדות במדיה החברתית ולקבל המון פניות מגורמים שחלקם כלל לא חשבתם שהם רלוונטיים – האם יש בכלל ספק שהוא עשה משהו נכון?

הירשמו חינם לקבלת התראות מפורטל דרושים והג’וב הבא יחפש אתכם:

מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן