אם את אישה שלובשת מידה 42 ומעלה, קניית בגדים עלולה להיות חוויה די מלחיצה בשבילך.
רות קלמנס מבריטניה שיתפה לאחרונה את חוויית החיפוש שלה אחר מכנסיים ב-H&M במכתב פתוח בפייסבוק.
“בחנתי בגדים שנמכרים בחנות שלכם בלידס כשהבחנתי בזוג ג’ינס מדהים במידה 42. אני לרוב מידה 40 בירכיים אז ניסיתי אותם אבל הם לא עלו עלי”.
קלמנס מסבירה כי המידה הכי גדולה שניתן להשיג ברשת היא 42. עבור מידות גדולות יותר, הקונות מופנות לקטגוריה “פלוס” אשר לדברי קלמנס היא “מצומצמת מאוד בחנות ולא מציעה מגוון של עיצובים לנשים אופנתיות”.
לדבריה, העובדה שגובהה הוא כ-156 ס”מ מקשה עליה מאוד במציאת בגדים שמתאימים עבורה אך במקביל “הג’ינסים הקטנים באופן שלא תואם למציאות” של H&M לא עוזרת לתהליך הקנייה אף היא.
“אני לא אישה במשקל עודף (לא שזה אמור לשנות)”, היא כותבת, “האם אני אמורה להבין מזה שאני שמנה יותר מהממוצע ברחוב? האם עלי להשלים עם העובדה שבגדים אופנתיים פשוט לא מיועדים לאנשים כמוני?”. העליונית שרכשה קלמנס, אף היא מ-H&M, נראית זעירה, אך מתברר שהיא במידה מדיום.
קלמנס לא לבד. המחאה של נשים במידה 44 ומעלה נשמעה היטב גם בישראל.
לזכותה של H&M ייאמר שהרשת הגיבה לפוסט של קלמנס תוך יממה:
“היי רות
תודה רבה על הפידבק שלך. מצטערים לשמוע על החוויה שעברת בחנות לאחרונה. אנחנו תמיד שואפים כי הצרכנים שלנו ירגישו טוב כשהם קונים בחנות שלנו ויעזבו עם תחושת ביטחון בעצמם. אנחנו מייצרים בגדים לחנויות שלנו בכל העולם, כך שהמידות עשויות להשתנות על פי הסטייל, הגזרה והבד. אנו מעריכים את הפידבק שלך ונקח לתשומת לבנו את הנקודות שאת וצרכנים נוספים העליתם”.
בעוד התגובה של H&M הייתה חיובית ומנומסת – היא לא ממש התייחסה לעובדה כי באופן עקבי למידות בגדים מצומצמות (גם ביחס לסטנדרט של מידה מסוימת) יש תרומה שלילית לבעיות דימוי גוף של נשים.
“תפתרו את הבעיה”, דרשה קלמנס מהרשת במכתב הפתוח שלה. חד וחלק.
