אם יש טיפ שחוזר על עצמו כמו מנטרה שחוקה בכל ספר ניו אייג’ ומדריכי עזרה עצמי של גורואים אור ואהבה זה לאהוב ולקבל את עצמכם כפי שאתם.
אבל מייקל פואט מאוניברסיטת הארוורד חושב שזו עצה די מחורבנת ומתייחס לעניין בספרו החדש “הדרך: מה הפילוסופים הסינים יכולים ללמד אותנו על החיים הטובים“. לדבריו, הפילוסופים הסינים העתיקים היו מתעבים את הטרנד של קבלה עצמית. פואט תוהה איך אנחנו יכולים לקבל את עצמנו ו”לחגוג את האני” בעוד אנחנו רוצים להשתנות ולהשתפר ביחס לטבע הבסיסי שלנו. מעבר לכך, האם בכלל קיים דבר כזה, “הטבע הבסיסי שלנו”.
“ההנחה הנפוצה שרבים מאיתנו עושים לגבי עצמנו היא שהיעד שלנו כבני אדם הוא להביט פנימה, למצוא את האני האמיתי שלנו ולנסות להיות נאמנים ככל שניתן לטבע האמיתי שלנו”, אמר פואט לאתר QZ.com, “אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש לנו עצמי יציב”.
אך החוכמה הסינית העתיקה רואה את העצמי כתוצר של הרגל קלוקל על פי קונפוציוס ולא מהות פנימית שלמה וברורה. “אנחנו יוצרים דפוסי תגובה לעולם מגיל צעיר. עם השנים הדפוסים האלה מתקשחים ואנחנו טועים לראות בהם אישיות”, אומר פואט.
אז אם אנחנו לומדים לאהוב את עצמנו ולקבל את כל הפגמים והחסרונות שלנו, אנו למעשה מחזקים את ההתנהגות הקלוקלת ולא פועלים לשנות אותה. מנקודת מבט של פילוסוף סיני של העת העתיקה, אם אתם אסטרטגים דגולים אבל גרועים בניהול החיים היומיומיים שלכם, אם יש לכם מוח מתמטי מבריק אבל אתם נוטים להתפרצויות זעם על בני אדם, “לחבק את העצמי” שלכם זה הדבר הכי גרוע שאפשר לחשוב עליו.
לא רק קונפוציוס חשב על העצמי כעל אוסף של הרגלים לא מודעים אלא גם פילוסופים נוספים. מדי פעם אנחנו מודעים להרגל רע שאימצנו ומתוך המודעות הזו מאמנים את עצמנו להשתנות, אך הפילוסופים הסינים טוענים כי אנו לא מבחינים ברוב ההרגלים הגרועים שלנו ואלה הנעלמים הם הכי גרועים עבורנו.
על כן, החכמים הסינים מאמינים כי כדי להשתפר ולהערים על המגרעות שלנו על ידי חשיפתן, עלינו לחתור להתנהג אחרת היום מכפי שעשינו היום: לעשות בכל יום משהו שלא היינו רגילים לעשות. העניין הוא לא לעשות דברים “טוב יותר” אלא הגיוון הוא העיקר. פואט ממליץ להשתמש בטון דיבור שונה כלפי אנשים, לחייך אליהם אחרת, לומר להם דברים שונים ולהגיע למקומות שלא ‘מתאימים לכם’. כאשר מתנהגים כך, לדבריו, מבחינים מהר מאוד עד כמה אנחנו יצורים של הרגלים, שהם לא בהכרח אנחנו.
המחשבה שאנחנו לא צריכים לאהוב ולקבל את עצמנו על כל החסרונות שלנו אולי נשמעת קרה אך לדברי פואט, התפישה שלנו של “עצמי אמיתי, חופשי ומשוחרר שצריך להיות כן ואותנטי” כלל לא נפוצה בפילוסופיה. אם הפילוסופים הסינים ידעו כמה דברים שאנחנו לא יודעים, ויש בהחלט אפשרות כזו, כל הגורואים שמטיפים לשיפור עצמי על ידי אהבה וקבלה עצמית בעצם מרחיקים אתכם מהשינוי הזה, כמה אירוני.
תמונת שער: Paul Arps, פליקר
