במקרה או שלא במקרה (אוקי, במקרה) במקביל לתחיה של “תיקים באפלה” הכריזו אסטרונומים על המשימה הגדולה הבאה שלהם: טלסקופ חלל מפלצתי עם מראה ראשית ברוחב 12 מטרים שיתור אחר אפשרות לחיות חיים אנושיים מעבר לכדור הארץ.
בכינוס של החברה האסטרונומית האמריקנית השבוע שיתפו נציגים של התאחדות האוניברסיטאות למחקר אסטרונומי (AURA) את התוכנית שלהם לבנות טלסקופ חלל שיירש את טלסקופ החלל “ג’יימס ווב” (JWST), שיושק ב-2018 וצפוי לפעול עשור.
טלסקופ החלל הבא, שיושק לא לפני 2030, צפוי לחפש תשובות לשתי שאלות יסוד: האם אנחנו לבד ביקום ואיך אבני הבניין של היקום השתנו בחלוף הזמן.
זו אג’נדה שאפתנית וכדי להשיג אותה יש צורך להשקיף רחוק יותר על היקום, עם טלסקופ בעל כח ראיה חזק פי 10 ביחס ל”האבל”. כפי שאחד האסטרונומים כינה זאת, “האבל HD”. לשם השוואה, המראה הראשית של טלסקופ “האבל” היא בקוטר שלושה מטרים, ואילו המראה הראשית של טלסקופ “ג’יימס ווב” היא בקוטר 6.5 מטרים.
“גילוי עולמות שחיים אנושיים יכולים להתקיים בהם דורש טלסקופ חלל ברוחב שמונה עד 12 מטרים”, אמרה נטלי בתלה, אסטרונומית וחוקרת כוכבי לכת במרכז Ames של נאסא, “קרוב ל-100 שנות אור זה המרחק הרדיאלי שעלינו להשקיף עליו כדי לסקור כמה עשרות כוכבי לכת דמויי ארץ במערכות בעלות כוכבים דמויי שמש. אם יש חיים שם בחוץ, ואם נוכל לקבל תמונה מדויקת של כמה עולמות כאלה, יש סיכוי סביר שנמצא אותם”.
בניית טלסקופ ברוחב שמונה עד 12 מטרים תהיה משימה עצומה מבחינת משאבים. לשם השוואה, טלסקופ החלל ג’יימס ווב עלה 8.7 מיליארד דולר והתוצאה היא טלסקופ בגודל מגרש טניס שיאפשר לאסטרונומים לראשונה לראות את האור הראשון מראשית היקום.
זה עוד כלום לעומת המפלצת שהאסטרונומים מתכננים לבנות לאחר JWST, בתקווה שהאם של כל טלסקופי החלל תאפשר לנו לקלוט את אורם החיוור של כוכבים מרוחקים מסוג G (כמו השמש), ללמוד את כוכבי הלכת שלהם ואולי גם לקלוט לראשונה אותות חיים. אם לא ציוויליזציית מרוחקות ייתכן שהמשימה הזו תאפשר לחוקרים לאתר כוכבי לכת דמויי ארץ שהאנושות תתפשט אליהם יום אחד, לאחר שנסיים להרוס את כוכב הלכת הזה.
דרך Gizmodo
