הבאזז: מה הדימיון והשוני בין המאבק נגד ערבים בעפולה וחרדים ברמת אביב?

הפוסט הבא, שמשווה בין המאבק של מרצ בהתחרדות של שכונת רמת אביב לבין המאבק של תושבי עפולה ואופקים היהודים נגד בנייה ערבית בתחומי הישוב שלהם, צובר באזז בשעות האחרונות.

הפוסט מדגיש את השימוש של מרצ במושג “צביון” פעם אחת במשמעות חיובית, כאשר מדובר בתמיכה ביישוב ערבים באופקים ובעפולה, ובפעם שנייה במשמעות שלילית כאשר מדובר בכניסת חרדים לרמת אביב תחת הכותרת “נאורות, קווים לדמותה”.

ובאמת, איך מרצ יכולה לתרץ מאבק נגד כניסת חרדים לשכונת אביב בנימוק של פגיעה בצביון החילוני של השכונה ומנגד לכנות התנגדות תושבים לכניסת דיירים ערבים לעפולה ולאופקים “גזענות”?

כן, סביר להניח שרוב תושבי רמת אביב רוצים להתגורר סמוך לאנשים “כמותם”, בהתייחסות למצב סוציו אקונומי ואמונה דתית (הם יכולים  להיות מסורתיים אבל לא ממש ‘פינגווינים’). והם לא לבד, למה להיות צבועים? אף אוכלוסיה לא תרגיש בנוח עם פלישה של אוכלוסיה שהיא מזהה כמאיימת עליה. רוסים עשויים להתנגד לכניסת אתיופים, אשכנזים עושים ועדות קבלה כדי לסנן “מזרחים מדי” ונראה מה יקרה אם חילונים ירכשו בתים בלב בני ברק. אפשר לומר שכל ישראלים גזענים זה לזה והתופעה הזו ממש לא התחילה בעפולה או אופקים. 

נכון לומר שמאחורי המילים היפות של המאבק ברמת אביב לא מסתתר באמת הומניזם אוניברסלי ובמקרה של עפולה ואופקים התושבים כלל לא מנסים להסתיר את הסיבה האמיתית להתנגדותם (החשש שיש ערבים – יש פיגועים).

אי צביון בשכונה עלול להוביל למחזות קשים כמו בכל מקום בו יש ג’נטרפיקציה. התוצאה עלולה להיות פגיעה במירקם החיים של הקהילה שמתגוררת במקום ופירוק תרבותי וחברתי.

במובן זה, מצב בו חודרת אוכלוסיה ייחודית בעלת צביון ותרבות משלה לישוב קיים תוך ערעורו ופירוקו. האם תושבים ערבים עניים יקבלו בברכה כניסה של יהודים עשירים לשכונות שלהם תוך דחיקת האוכלוסיה הקיימת? לא, אבל זה קרה, ביפו.

השאלה המעניינת באמת היא איך נוהגת האוכלוסיה החדשה ברגע שהיא הופכת למיעוט ניכר בישוב החדש. המבחן הפשוט הוא חזית הרחוב: איך תשתנה חזות הרחוב עם כניסה של אוכלוסיה מסוימת.

אפשר לתאר בקלות על סמך העבר מה יקרה במציאות בה תושבים ערבים מהווים 15% מאוכלוסיית ישוב מול מציאות בה חרדים מהווים 15% מאוכלוסיית ישוב. במקרה של הערבים התשובה היא שלא ישתנה דבר. במקרה של החרדים צפו לחסימת כבישים בשבת והצבת שלטים שמבהירים לנשים איך רצוי שיתלבשו כשהן עוברות ברחובות “שלהם”.