גם אם התאכזבתם מהספר “חמישים גוונים של אפור” שרמת הטקסטים שלו בגובה הסדינים אפשר לקוות שהסרט על פי הספר, אשר יעלה בקרוב, ירטיט את עולמנו יותר. רק חבל שאחד הקטעים הנחקקים בספר, “סצינת הטמפון” המפורסמת בה כריסטיאן גריי ואנה סטיל מקיימים יחסי מין בזמן שהיא במחזור, נחתך מהסרט. אז לא, זה לא יגמר בדם.
ראו גם: הטריילר הזה לסרט “חמישים גוונים של אפור” היה לוהט מדי בשביל כמה ערוצי טלוויזיה
איך תעשיית הקולנוע מוכנה לאבד רגע כה פרייסלס? מתברר כי כשזה מגיע לסקס בזמן מחזור, תעשיית הקולנוע אומרת עד כאן בשם הרייטינג. כאשר התברר למפיקים שהם נאלצו למתן את הסצנה הם העדיפו להעיף אותה לכל הרוחות והתחבושות. אבל כמה טוב שהאינטרנט לא שכח והמהלך עורר דיון רחב ברשת.
טריילר אנימציה ל”חמישים גוונים”, כולל הסצינה המצונזרת
פסילת הסצנה הזו מאותתת כי בהוליווד מאמינים שאנשים עדיין מצפים לראות על המסך רק סקס סטרילי, נקי בגבולות הטעם הטוב – כשקושרים אחד את השני באזיקים למיטה. חלילה יראו את האמת המלוכלכת והספונטנית יותר. איך אנשים מתגלגלים לסקס גם בימי המחזור וכולה טמפון. כן, לפעמים נשים נקלעות למצב בו הגבר מזלזל במחזור ומתעקש לקיים יחסי מין ויהי מה. אז למה על המסך אי אפשר לקבל אותנטיות? זה כמו להחביא את העובדה שגם נשים מפליצות לפעמים.
דווקא ברגע זה ניתן להלל את הסדרה “בנות”, שפתחה את העונה הרביעית עם סצינת “אכילת ישבן” מרתקת ומפתיעה. כמה נדיר ויוצא דופן. הבעיה היא שסצינות כאלו לא מקבלות ביטוי במיינסטרים לרוב. כל דבר שנראה לא נורמטיבי הוא הס מלהזכיר על המסך. כמה אירוני שזה קורה בסרט שמתבסס על עלילת סאדו מאזו שאף היא עוברת ריכוך. החשש הוא לאבד קהל שיזדעזע. הרי, כאן הם רוצים לשמר את כריסטיאן גריי כדמות חובבת סאדו מאזו אבל חמוד כזה, לא איש קר ודוחה שמתעקש לדחוף את איברו בכוח בזמן מחזור.
לפעמים טמפון זה לא רק טמפון אלא עוד תזכורת ספוגת שמרנות ועיוות, הרצון למתן על המסך את המציאות. הצורך המתיש להראות נשים רק כנכבשות בסקס לוהט במקלחת או להתגלגל על הרצפה הנקייה. למרות ש”חמישים גוונים של אפור” מתייחס ליחסי סאדו מאזו מה ששבר את המפיקים זה הטמפון הארור. קצת צבוע ומגוחך. האם הקהל באמת לא מוכן לסצינה הזו?
הבעיה היא איך מנסים לעדן את הדמות הנשית ולעטף אותה בנייר צילופן: חלילה שלא נראה בה בחורה חרמנית שבא לה לדמם מעונג או מנגד כקורבן ליחס קר ומנוכר ולנרקיסיזם של הגבר שרק רואה אדום בעיניים. בסרט מבקשים לא לבלבל את הצופה עם מסרים מורכבים מדי.
אפשר היה לטפל ברגע הזה בכל כך הרבה אופנים אבל המפיקים סיננו את הרגעים שהם הניחו שלא יסתדרו עם הקהל. עוד סיבה לתעב הצלחות מיינסטרים ועוד סיבה לרוץ לצפות ב”ירח מר” של רומן פולנסקי. שם לפחות הדמות הגברית לא סימפטית וזה מהפנט.
כך במקום לייצר שיח פתוח וחופשי, המשחרר קצת את האקסיומות על נשים, נקבל סרט מצונזר ומפוחד. כזה שלא יערער סדרי עולם במיטה. והכל כידוע מתחיל מעיצוב תודעה. אם לא מדברים ולא מראים נושא מסויים, הוא לא קיים ונותר חבוי. ככל שיעלו על המסך סצנות יוצאות דופן, כך השיח מעניק לגיטימציה והיעדר בושה סביב אירועים. המדיום הקולנועי הוא חזק ומשפיע ובמקום לתעל את כוחו הוא מעלים או מצניע.
המסר עובר ברור: נשים הן אובייקט מיני אשר נועדו לשעשוע ולאדם שישלוט עליהן, חלילה לא נפש מורכבת יותר וגוף עצמאי, כזה שיודע להפיק הנאה מבחירה. חברי קהילת הסאדו-מאזו יצאו נגד העלילה בטענה שיחסי סאדו מאזו מוצגים כעניין לאנשים “חולים, דפוקים ושבורים” ולא כמשחק “שפוי, בטוח ומוסכם”.
המפיקים רוצים סרט בו תאהבו את הדמות הראשית ואם יוצגו קטעים פולשניים מדי, קשים לעיכול אז הקהל יברח והמזמונים לא יתגלגלו לכיסיהם. עוד דוגמא הוליוודית לאיך הסרט מתרחק מהמקור. מי היה מאמין שניתן להפיק משהו רדוד יותר מהספר? הנה, אפשרי.
כבר ירד לי החשק מהסרט הזה. אם תרצו, “חמישים גוונים של סירוס”.
מתוך פס הקול של הסרט החדש:
