לפני שנים התפרסם הרץ השוודי מיכאל אקוול כ”איש הקקי”. זה קרה ב-2008, במהלך ריצת חצי המרתון של גטבורג.
אקוול סבל מכאבי בטן מטורפים בין הקילומטר השני ל-12 במירוץ. למרות זאת, הוא סיים את המירוץ במקום ה-21 המכובד בזמן של 1:09:43. אפשר רק לתאר היכן היה מסיים אם לא כאבי הבטן, קבע אתר החדשות השוודי Jesper.nu.
מאז התמונה של אקוול הספיקה להפוך ויראלית וכיכבה באתרי תמונות ובפייסבוק עם הכיתוב “Fail” או “התמונה המביכה ביותר בעולם”.
באחד הראיונות בעקבות המירוץ נשאל אקוול אם שקל לעצור ולהתנקות. הוא ענה: “לא, הייתי מפסיד זמן. ברגע שאתה מפסיק, קל לעשות זאת שוב ושוב. זה הופך להרגל”.
אקוול, בן 25 היום, המשיך להתחרות. הוא רץ באותו מירוץ בשנה שעברה, וסיים במקום התשיעי. הוא קבע שיא לאומי שוודי בריצת חצי המרתון של קופנהגן ב-2014, וייצג את שוודיה באליפות אירופה לאתלטיקה.
לאחר שמתגברים על הנטיה הראשונית לצחוק לאדם בגלל מבוכה כל כך אנושית, הסיפור של אקוול הוא השראה אמיתית לכל מי ששוקל לעשות משהו אך חושש מכישלון ותגובות הקהל.
אקוול סבל מהפדיחה האולטימטיבית: להפוך מושא ללעג ולצחוק פוטנציאלי של מיליוני בני אדם בכל העולם. למרות זאת, כאשר הוא הבין כי חירבן על עצמו לעיני כל העולם הוא לא עצר לרגע כי הייתה לו מטרה נעלה יותר מהחשש למבוכה פומבית: להיות האצן הכי טוב שהוא יכול להיות, לשלם כל מחיר שיידרש גם כשהכל מסביב נהיה מחורבן. והתובנה הזו שווה זהב, לא לתחת.
