בשוק העבודה הישראלי נודעו מקרים של “מובטלים מועסקים” – אנשים שלא הגיעו לעבודה במשך שנים ובכל זאת קיבלו משכורת – אם משיקולים משפטיים, ענייני ועד או עניינים אחרים שהתבררו בסוף בבתי המשפט. אך נראה שכל המקרים האלה מתגמדים ביחס לסיפור הבא של שרי וורמה, מהנדס בעל משרה ניהולית בחברת התשתיות הציבורית המרכזית של הודו (CPWD).
רוצים קריירה מאוזנת? לימדו להגיד “לא”
האיש יצא לחופשה בתשלום בדצמבר, 1990 ומעולם לא חזר לעבודה. היום, לאחר 24 שנים וחודש אחד, הוא פוטר על ידי ה-CPWD, בנימוק של היעדרות לא מורשה מהעבודה.
ג’ורג קוסטנזה בחיים האמיתיים הפך לעובד “הבלתי נראה” המושלם
וורמה ביקש להאריך את החופשה שלו, אך בקשותיו לא נענו. למרות זאת, הוא סרב לחזר לעבודה. בשנת 1992 נפתחה נגדו חקירה. בשנת 2007, הוגשה נגדו תלונה על ידי שר הפיתוח העירוני דאז. ובכל זאת, הביורוקרטיה ההודית עשתה את שלה בקצב שלעומתו צבים זוכים באליפות העולם בריצה. שר הלך ושר בא, ווורמה לא פוטר – עד עכשיו.
הביורוקרטיה ההודית נחשבת לאיטית להחריד, הגרועה ביותר באסיה, על פי דו”ח שפירסמה חברת ייעוץ לסיכונים פוליטיים וכלכליים בשנת 2012. מלבד זאת, חוקי העבודה בהודו מגבילים מאוד את יכולתם של מעסיקים לפטר עובדים במגזר הציבורי עבור כל עניין מלבד עבירות פליליות.
אך גם בהודו נרשמה תזוזה מסוימת. זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו השר לענייני פיתוח עירוני שרי אם. ונקאיה נאידו בחודש מרץ, 2014, הוא הורה על חקירת מקרים דומים לאלה של וורמה, שהעלו אבק בתיקיה מאז שנת 2007.
בשנת 2014 יושמה בהודו תוכנית לסריקת טביעות אצבע עבור כל העובדים במגזר הציבורי, כאשר מידע אודות נוכחות עובדים במגזר זה מתפרסמים און ליין.
דוגמה מופתית לאופן שבו מדינה שנחשבה עולם שלישי הצליחה להתקדם וליישם מערכת שגם ישראל יכולה ללמוד ממנה. אחרי הכל, המעסיקים של העובדים במגזר הציבורי הם אנחנו, הציבור, וזכותנו לדעת מה עושים בכסף שלנו.
