מוגש באמצעות גורו – דירות חדשות בתל אביב
עמוד הפייסבוק White City – Tel Aviv הוא חגיגה של ממש לתל-אביביים נוסטלגים. שי רג’ואן שמנהל את העמוד הוא צלם ואספן, שמעלה תמונות ישנות ונדירות של העיר הלבנה, כאלה שגורמות לכל מי שרואה אותן להתרפק בנוסטלגיה על תקופות תמימות ומרווחות יותר בהיסטוריה של תל אביב בפרט וישראל בכלל. שאלנו את רג’ואן מה התמונות והסיפורים שהוא הכי אוהב. הנה התמונות שהוא שלח אלינו והסיפורים שמאחוריהן:
1.
צילום מדהים ונדיר בצבע של “הגימנסיה העברית הרצליה” במבט מרחוב הרצל, משמאל נראה ביתו של עקיבא אריה וייס (הרצל 2) ומימין נראה בית פולק (הרצל 1). תל אביב, 1958. מתוך אוסף פרטי/מקולקציית רולוך.
2.
רחוב אלנבי צומת מזא”ה בתל אביב. משמאל נראה “בית שמואל דוד”, נבנה על ידי האדריכל יהושוע צבי טבצ’ניק ברחוב אלנבי 79 ובצמוד אליו “בית ל. סגלוב”, נבנה על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ’ באלנבי 81, תל אביב, 1934.
צילום מאוספם של אריק ואדית מאטסון.
3.
כיכר צינה דיזנגוף החדשה לאחר שנחנכה, מימין רחוב דיזנגוף וממול רחוב בן עמי. תל אביב, 1938. צילום מאוסף של אריק ואדית מאטסון.
4.
הטיילת, גן/כיכר לונדון בתל אביב, באופק נראית יפו. כיכר לונדון היא כיכר במרכז תל אביב, הסמוכה לחוף הים. ממוקמת בקצה המערבי של רחוב בוגרשוב, בין רציף הרברט סמואל (“הטיילת”) והירקון. הכיכר נקראת על שם העיר לונדון, בירת אנגליה והממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד ונחנכה ב-24 במאי 1942. הכיכר נקראה בשם זה כמחווה ואות כבוד לעמידת העם הבריטי ותושבי לונדון בהפצצות הכבדות מצד גרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה (הבליץ). תל אביב, 1946. צילום מאוספם של אריק ואדית מאטסון.
5.
רחוב נחלת בנימין פינת רחוב גרוזנברג, צילום מ”מלון ספקטור” ברחוב נחלת בנימין 18 (שימש את “בית החולים הדסה”). בראשיתו היה לרחוב הארוך ביותר בתל אביב ונמשך משדרות רוטשילד בדרום עד לרחוב גרוזנברג בצפון. היום מגיע הרחוב עד כיכר מגן דוד בצפון ועד שכונת פלורנטין ודרך שלמה בדרום. כמו כן הוא היה הרחוב היחיד בשכונת נחלת בנימין אשר קמה ב-5 בדצמבר 1909 במקביל לאחוזת בית. תל אביב, 1924. צילום מאוסף של אריק ואדית מאטסון.
6.
גמלים בשפך הירקון ומסביב רק חול וחול, מצד שמאל בונים את אצטדיון המכביה. תל אביב 1932. צילום מאוספם של אריק ואדית מאטסון.
7.
עוד צילום מעניין, אורחות הגמלים נושאות זיפזיף לבניית ה”עיר העברית הראשונה”, במורד התמונה נראה אצטדיון המכביה לקראת סיום הבנייה וכך גם את יריד המזרח שנבנה במלוא המרץ, במרכז הרחוב המודגש בלבן הוא רחוב דיזנגוף, בסוף הרחוב ניתן לראות העיגול שעליו יבנו בשנת 1937 את הכיכר. תל אביב, 1936. צילום מהאוסף של אריק ואדית מאטסון.
8.
ממתינים לבאים בנמל תל אביב, הנמל העברי הראשון ב”עיר העברית הראשונה”, ממוקם בצפון-מערב העיר. הנמל נפתח רשמית ב-23 בפברואר 1938, האוניה האחרונה עגנה בנמל תל אביב ביום 25 באוקטובר 1965 עבודות הפריקה והטעינה הופסקו ב-3 בנובמבר 1965 הן בנמל תל אביב והן בנמל יפו, בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד. אזור המעגן הישן משמש כיום כמרכז בילויים. תל אביב פברואר 1938. צילום מהאוסף של אריק ואדית מאטסון.
9.
רחוב אלנבי, משמאל נראה “בית אלחנן קרוסרסקי” (אלנבי 73) אדריכל יהושוע צבי טבצ’ניק עם צריח הדקל, ברקע נראה “בית דוד” בן קומה אחת, מימין נראה “בית מקס” אדריכל יהושוע צבי טבצ’ניק גם עם צריח הדקל, אחריו נראה “בית דוידוביץ” (אלנבי 80 פינת רמב”ם 19). תל אביב, 1923. גלויה נדירה ביותר בהוצאת האחים אליהו/מתוך אוסף פרטי.
10.
רחוב אלנבי מבט לכיכר שני בנובמבר, במרכז נראה אוטובוס קו 4 של חברת “המעביר”, ברקע נראה “בית מאיר כוכב זסלבסקי” (בן יהודה 1 פינת אלנבי 23), במרכז נראה “קולנוע מגדלור” (בן יהודה 3) ומימין נראים הפנס של “מוגרבי” ו”קולנוע מוגרבי”. (כיום חניון). תל אביב, 1948. צילום מתוך אוסף פרטי.
11.
רחוב אלנבי קרן בית יוסף, משמאל נראה “בית ניסן קרמר” בצבע הטורקיז המקורי שעטף את המבנה בצומת הרחובות (אלנבי 50 פינת גאולה 51), במרכז רחוב אלנבי ועצי האשל שקדמו לפיקוסים במבט מלמטה, מימין נראה “בית מינץ” ו”קפה מסעדה ספיר” בצבעיו חצי קרם צהבהב וחצי שחור (טשרניחובסקי 1 פינת אלנבי 39 פינת ביאליק 2) ולאחריו נראה “בית משה שיינברג” ומאפיית “קפולסקי” (ביאליק 1 פינת אלנבי 37) וברקע “מלון הס”. תל אביב, 1948. צילום מתוך אוסף פרטי.
12.
גמל נח ברחוב הרצל אל מול “גימנסיה הרצליה”, מצד שמאל “בית עקיבא אריה וייס” (הרצל 2). תל אביב, 1912. צילום: יעקב בן דב.
13.
שוטרת התנועה רחל אמדדי בצומת הרחובות אלנבי וביאליק, משמאל נראית חנות המאפים “קפולסקי”. תל אביב, 1964. צילום: Williem Van De Poll.
14.
צילום נדיר בצבע של כיכר צינה דיזנגוף. תל אביב, 1948. מתוך אוסף פרטי.
15.
בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי 110. תל אביב, 1930. צילום: ארושקס צבי אורון. מתוך ארכיון קק”ל
16.
תמונה משגעת בצבע (!). יום שישי כרגיל יוצאים לעשות קניות בשוק הכרמל, תפוזי ולנסיה בארבע וחצי לירות ישראליות ואשכולית בחמש לירות ישראליות, ממול נראה (הכרמל 50 פינת השומר 1) בימים טובים יותר.
תל אביב, 1961. מתוך אוסף פרטי/מקולקציית רולוך.
17.
מי זוכר את הקפיטריה בקרון הרכבת? צילום נדיר של רכבת ישראל – 1968. מתוך אוסף פרטי.
18.
צילום יפייפה של שדרות ירושלים. שהוקמה בשנת 1915 על ידי המושל הטורקי של יפו חסן בק, שקינא בשדרות רוטשילד שהקימו היהודים בתל אביב והחליט להקים שדרה דומה ביפו. השדרה הוקמה בתוך פרדסי יפו ונועדה לחבר את הפרדסים שהיו באזור המזרחי של יפו אל לב העיר. תחילתה של השדרה הייתה בנתיב הגמלים שנקרא אז: דרך עלי מוסתקים (כיום רחוב אילת) ולתכנון השדרה הוזמן האדריכל והמהנדס היהודי גדליהו וילבושביץ על ידי הסולטאן הטורקי. עד סיום השלטון הטורקי בשנת 1917, נקראה השדרה בשם: “שדרות ג’מאל פשה” על שם השליט הטורקי ג’מאל פשה (שהיה מושל מחוז סוריה שכלל גם את יפו). לאחר מכן, בזמן המנדט הבריטי, הוסב שמה של השדרה ל”שדרות המלך ג’ורג'”, על שם המלך ג’ורג’ החמישי. שמה של השדרה כיום ניתן לה לאחר קום המדינה. יפו, 1926. צילום: אברהם סוסקין.
19.
מבט לחנות האופנה “מצקין” ברחוב דיזנגוף, החנות הייתה ממוקמת בקומת המסחר שבפסאז’ הוד (כיום סניף של “טבע קסטל” וחנות לאיפור). תל אביב, 1976. צילום: דוד הריס.
20.
צילום יפייפה של רחוב אלנבי. “רחוב אלנבי נוסד כ”דרך הים” במסגרת ההתרחבות הראשונה של תל אביב, בשנת 1911. בשנת 1918 שונה שם הרחוב לרחוב אלנבי, לכבוד הגנרל אדמונד אלנבי, שכבש את ארץ ישראל מידי העות’מאנים שנה אחת קודם לכן. בתמונה ניתן לראות את “קזינו גלי אביב” מצפון מערב, “קזינו גלי אביב” הוקם בשנת 1922 במקום שבו נמצאת כיום כיכר הכנסת. הקזינו עמד בחלקו מעל הים ממש, ולצורך הקמתו הוסט רחוב אלנבי, שעבר עד אז במקביל לים, אל הקזינו. בעבר שימש רחוב אלנבי כמרכז המסחרי של העיר וכרחוב הראשי החדש של העיר, במקום רחוב הרצל שהיה הרחוב הראשון בעיר.
במרכז נראה “בית הנזל ליאון” שתוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר לוי עבור ליאון הנזל שנתיים לאחר סיום בנייתו (אלנבי 44). ומצד ימין נראה “בית בדר” ובקומת המסחר שלו “קפה וגלידה בדר” אותו ניהלו בעלי המבנה, שאגב גם היו מייצרים את הגלידה בעצמם. תל אביב, 1924. מתוך אוסף מוסינזון – גוט/אוניברסיטת חיפה.
21.
בית הספר העממי/יסודי “חיים נחמן ביאליק” בשכונת הקווקזים על גבול שכונת נווה שאנן, הינו בית הספר הראשון שנבנה על עמודים בתל אביב, בגלל הרכב האוכלוסיה המשתנה בשכונות דרום העיר, לבית הספר החלו להגיע (“ילדים של מהגרי עבודה דרום אמריקנים, משתפי פעולה פלסטינאים ופליטים אפריקאים”), מה שהביא בסופו של דבר להריסתו של בית הספר ובמקומו כיום ישנה גינת לוינסקי. תל אביב, 1938. גלויה סופר נדירה/מתוך אוסף פרטי.
22.
רחוב בן יהודה, מימין נראה בית הכנסת “איחוד שיבת ציון” של עולי גרמניה (בן יהודה 67) ומשמאל ברקע נראה “אספרסו מרסנד” (בן יהודה 70 פינת פרישמן 18). תל אביב, 1968. צילום מתוך אוסף פרטי.
23.
“אופרה/קולנוע מוגרבי” מציג “מוואלה”, שימו לב לרכב הדיליזנס של התקופה. תל אביב בשנות השלושים. גלויה בהוצאת האחים אליהו/מתוך אוסף פרטי.
24.
צילום משגע של רחוב אלנבי פינת שדרות רוטשילד, מימין “בית תפארת” (שד’ רוטשילד 31 פינת אלנבי 107) ומשמאל נראים “בית לדרברג” (אלנבי 116 פינת שד’ רוטשילד 29), (אלנבי 114) וכיפת בית הכנסת הגדול (אלנבי 110 פינת אחד העם 23). תל אביב, 1961. צילום מתוך אוסף פרטי.
25.
צילום משגע בצבע מרחוב אלנבי אל צומת הרחובות, מימין – רחוב מקווה ישראל ומשמאל – רחוב יהודה הלוי. תל אביב, 1961. מתוך אוסף פרטי.
26.
שבת סתווית בטיילת, מצד שמאל נראה חלק מהבניין המקורי ששכן בצומת הרברט סמואל 74 פינת טרומפלדור 2, בבניין זה שכן “קפה ימיה”, ברקע נראית יפו. תל אביב, 1952. מתוך אוסף פרטי.
27.
תחנת הרכבת תל אביב סבידור מרכז, תל אביב, 1968. מתוך אוסף פרטי/מקולקציית רולוך.
28.
צומת פרישמן דיזנגוף במבט לפסאז’ “הוד”, חנות הספרים הצרפתיים “אלשייך” וחנות האופנה “מצקין”. תל אביב, 1968. גלויה נדירה מאוד מתוך אוסף פרטי.
29.
“קולנוע כיכר דיזנגוף” (לאחר שנה נקרא “קולנוע אסתר”), היום משמש כ”מלון סינמה” על צומת ריינס וזמנהוף וחנות הכלבו הראשונה “אקמן”. אדריכל הבניין היה יהודה מגידוביץ’, שחרג בתכנון מהקו המנחה שהציבה אדריכלית הכיכר ג’ניה אוורבוך. הוא יצר בניין העומד על עמודים ובחזית קעורה כלפי פנים הבניין. את המרפסות התחיל מגזע בניין “נקי” הצומח מפינת הבניין ברחוב זמנהוף והן עוטפות את הבניין לחזית הפונה לכיכר ולרחוב ריינס. המרפסות היוו מעין תבליט וקישוט, ללא קשר למה שקורה בפנים הבניין.
מוגש באמצעות גורו – דירות חדשות בתל אביב
