זו התגובה של ביל קוסבי להאשמות החדשות-ישנות על אונס

ביל קוסבי אולי חשב שזה מאחוריו. לפני מספר שנים העידו כמה נשים כי הקומיקאי המפורסם הטריד אותן מינית ואף אנס אותן בעבר. קוסבי הכחיש את הטענות והמשטרה סגרה את כל התיקים עקב מחסור בראיות שיתמכו בטענות של המתלוננות. אך תעלול יח”צ שהגו אנשי המדיה החברתית של קוסבי החזיר את הטענות לכותרות – וגרם לקוסבי לבטל כמה הופעות תקשורתיות.

הפרשה צפה מחדש לכותרות בזכות הופעה פומבית של הסטנדאפיסט והקומיקאי חניבעל בורס בפילדלפיה בחודש שעברה. במהלך המופע בורס ירד על קוסבי וקרא לקהל: “הרימו מכנסיים, אנשים שחורים. אני הייתי בטלוויזיה באייטיז”, וכינה את קוסבי “אנס”. הוא לא הסתפר בכך וקרא לקהל הצופים לא לשתוק ולהעלות את הנושא מחדש. 

הקטע תועד במצלמה ונתן את האות ללא פחות מ-13 נשים (והמספר גדל מיום ליום) להשמיע את קולן נגד האיש. אחת מהן, ברברה באומן, אשר מאז 2006 מאשימה את קוסבי בפומבי בתקיפה מינית, נתנה קרדיט לבורס על החזרת הנושא לכותרות. “למה נדרש לאנשים 30 שנים כדי להאמין לדברים שלי”, היא תהתה.

איך באמת אפשר להסביר את הבליץ נגד קוסבי דווקא עכשיו? פרופ’ ג’ונה ברגר, מחבר רב המכר “ויראלי”, חקר במשך עשור מדוע תכנים מסוימים הופכים ויראליים. “בתחילה, אנשים לא כל כך התלהבו לשתף סיפורים שליליים בלבד על ביל קוסבי”, הוא הסביר, “אתם מוכנים לשוחח על נושאים שנויים במחלוקת עם חברים שלכם, אך לא לשתף אותם ברשת”. במקרה הזה, מאחר והביקורת הוטמנה בתוך מופע סטנדאפ, זה היה אחרת. “הבדיחה מרככת את המידע השלילי”, הסביר ברגר ל”וושינגטון פוסט”, “הריכוך הזה איפשר למידע השלילי לצוף מחדש”. 

אך אפילו ההופעה הפומבית של בורס לא מסבירה את עליית הפרשה לכותרות, שכן זו לא הפעם הראשונה שבורס מאשים את קוסבי בהופעה. הוא עשה זאת בעבר לפני כחצי שנה, אך העובדה שהפעם קטע מההופעה עלה ליוטיוב סייע לו להפוך ויראלי. אחת הנשים שטענו כי קוסבי תקף אותן, ברברה באומן, יצאה נגד קוסבי אישית במאמר שפירסמה באתר PostEverything, מדור הדעות של אתר הוושינגטון פוסט. 

מחקרים של ויראליות הוכיחו בעבר כי אנשים נוטים יותר לשתף תוכן כאשר הוא מעורר בהם רגשות חזקים – אפילו אם מדובר בתחושות “שליליות” כמו זעם או גועל. הזעם של באומן משדר אותנטיות ומעורר אמון, ההפך מהתגובה של עורך דינו של קוסבי שהאשים אותה בבדיית הסיפור. יותר משני מיליון דפים נצפים נרשמו לכתבה הזו.

מצב העניינים התדרדר אפילו יותר עבור קוסבי בהמשך. ביום שני לפני שבוע הופיע באתר של קוסבי מחולל ממים יחד עם בקשה: Go ahead – meme me. הגולשים התבקשו לקחת תמונות ישנות ואייקוניות של קוסבי, לצרף להן כותרות משעשעות ולהפיץ את התוצאה ברשתות החברתיות. והגולשים אכן עשו את זה. בין הממים המשעשעים והתמימים היו גם כאלה שלא שכחו את ההאשמות הישנות באונס והציגו את הכוכב כאנס זחוח.  

ברגע שסיפור האונס עלה מחדש על פני השטח היה כבר בלתי אפשרי לקבור אותו שוב. אנשי האתר של קוסבי מיהרו להסיר את מחולל הממים, אך הנזק כבר נעשה. בימים האחרונים הוא ביטל הופעות טלוויזיוניות בתוכניות אירוח שונות, ובראיון מוקלט בתוכנית רדיו ב-NPR הגיב לכל העניין בשתיקה שכנראה מסמלת שהוא לא ממש מעונין לדבר בנושא כדי לא לסבך את עצמו עוד יותר.

ככה זה נשמע ברדיו:

מנחה: השאלה הבאה לא מסיבה לי עונג, מר קוסבי, אבל היו כמה האשמות רציניות כלפיך בימים האחרונים.

שתיקה

מנחה: אתה מניע בראשך לשלילה. אני איש חדשות. אני חייב לשאול את השאלה הזו. האם יש לך תגובה להאשמות האלה?

שתיקה

מנחה: אתה מניד בראשך לשלילה. יש הרבה אנשים שאוהבים אותך והיו שמחים לשמוע ממך בנושא הזה. אני רוצה לתת לך את ההזדמנות הזו.

שתיקה.

“בשבועות האחרונים צפו מחדש האשמות בלתי מבוססות בנות עשור נגד מר קוסבי”, נמסר בהצהרה שפורסמה באתר של הקומיקאי ביום ראשון מפי עורך דינו של קוסבי, “העובדה שהדברים מתפרסמים שוב ושוב לא הופכת אותם לנכונים”. זו היתה התגובה הראשונה מאז החלה הסערה התקשורתית האחרונה סביב הטענות שהבדרן הוא אנס סדרתי.  

בשנת 2006 קוסבי הכחיש פומבית את ההאשמות, אך הגיע להסדר מחוץ לבית המשפט עם אחת הנשים שהאשימו אותו, אנדראה קונסטנד, וזכה לשמור על התדמית הנקיה של האבא הטוב חובב הסוודרים. עכשיו, כך נראה, הרשת לא תאפשר עוד לקוסבי לרחוץ בניקיון כפיו. השילוב בין הסטנדטאפ של בורס, מחולל הממים, המאמר של באומן והשתיקה המאוחרת של קוסבי התגלתה כקטלנית עבור מי שנחשב בשלב מסוים האבא הכל אמריקני. 

 תמונה: Shutterstock

מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן