הטייסת והסופרת אמיליה ארהארט היא חלק בלתי נפרד מהתרבות האמריקנית, והוכחה שנשים יכולות לעשות כל מה שגברים עושים גם בחברה שלא תמיד מקבלת אותן. בשנת 1936 החליטה ארהארט שברצונה לטוס מסביב לעולם. היא יצאה למסע טרנס אטלנטי ביום פטריק הקדוש 1937. בקטע האחרון של המסע שלה המטוס שלה נעלם בלב ים. שרידי המטוס, גופתה של אקהארט וגופתו של פרד נונן, הנווט שלה, לא נמצאו מעולם.
התאוריות סביב היעלמותה של הטייסת הן רבות. חלק מאמינים שבעקבות טעות בניווט וכשל במערכת הקשר היא נאלצה לנטוש את המטוס בלב ים וגוועה ברעב באחד האיים הסמוכים. אחרים מאמינים שהמטוס יורט על ידי מטוסי קרב יפניים שחשבו שהיא מרגלת, והוצאה להורג. אחרים בכלל מאמינים שהיא הצליחה לחזור לארצות הברית בשם בדוי והמשיכה את חייה גם אחרי ההיעלמות.
היום, 77 שנים אחרי ההיעלמות, נמצא מה שיכול להיות ראיה ראשונה לגורלה המסתורי של ארהארט. הקבוצה הבינלאומית לשחזור מטוסים הסטוריים, שחוקרת את היעלמותה של הרהארט כבר שנים רבות, טוענת שהיא הצליחה להוכיח כי חתיכת מתכת שנמצאה על האי הקטן Nikumaroro שייך למטוס האבוד.
באחת מתחנות המסע קורקע מטוסה של הרהארט לצורך תיקון. החוקרים גילו כי חתיכת המתכת תואמת בצורה מושלת לאחד מהחלקים שהורכבו על שלדת המטוס באותו שיפוץ. לטענתם, העובדה כי מדובר בדיוק באותן מידות היא “טביעת האצבע” של המטוס האבוד.
אם התגלית אכן נכונה, זה צעד ראשון בהוכחת אחת התאוריות הרווחות הקשורות להיעלמות, לפיה ארהארט נחתה בסמוך לאי הנ”ל לאחר שנגמר לה הדלק. החוקרים מאמינים שבחינה מדוקדקת של הנזק שספג החלק שנמצא על האי יוכל לסייע להם לאתר את שאר השאריות של המטוס – ואולי אפילו את שאריותיה של הרהארט עצמה.
דרך io9
