הממים של ז׳בוטינסקי בגינת ארלוזורוב

במהלך המחאה החברתית הגיעו לרוטשילד מאות אלפי אנשים, וביניהם גם הומלסים. אחרי שהמחאה התפרקה, לא היה להם לאן לחזור. הודות למאבקים רבים, ניתנו להם כמה דונמים במאהל ארלוזורוב ומאז חיה שם קבוצה של כמה עשרות אנשים. הרשויות לא מסייעות להם, ואין להם שום גורם להסתמך עליו, חוץ מהקהילה שהם יצרו לעצמם.

הפוסט הזה פורסם במקור ב WeShare, אתר הבית של הכלכלה השיתופית בארץ

שוחחנו עם איליאן מרשק, בן 29 שגר בתל אביב ובצירוף אנשים טובים רבים מלווים את קבוצת מחוסרי הדיור של ארלוזורוב. לאחר המחאה החברתית, איליאן החל לשים דגש על התמודדות עם החולאים של היום-יום, ולנסות לתקן אותם דרך הכח של קהילה. הקבוצה שעבדה איתו החלה בסיוע בצורך הבסיסי ביותר, אוכל, ועם הזמן התפתח לחמשת הממים של ז’בוטינסקי, אותם היבטים בחיי האדם שהמדינה חייבת לדאוג לקיומם, והם – מזון, מעון, מלבוש, מורה, מרפא.

ארוחת שבת

כדי ללמד את התושבים כיצד לגדל לעצמם מזון, ולא רק לפשוט יד, קבוצה של אזרחים שאכפת להם החלה ללמד את דרי המאהל איך להקים גינת ירק. לאחר שזו הצליחה, התעורר צורך נוסף – להבטיח לתושבי המאהל מגורים נאותים לפני החורף הקשה. איליאן מעיד ״החורף הגיע בדיוק אחרי שהרמנו את הגינה, היה צריך את הכיפות, כי בתל אביב היה ברד מטורף, כמה שעות, הרס את המבנים. המעט שהיה לאנשים נהרס. אחד השלים את השני גם כרונולוגית וגם שלבית״. ואם אוהל קורס צריך למצוא מבנה שלא יקרוס, וכך, אנשים אחרים תרמו מניסיונם ומהידע שלהם, והקימו כיפות גיאודזיות, המהוות מחסה עמיד, זול וקל להכנה. השלב הבא יהיה יצירת רשת חשמל אוטונומית, בת קיימא ובטוחה, שתתאפשר הודות לתרומה של פאנלים סולאריים – ״אתה לא מדמיין מה זה לשבת בחושך במשך שנתיים, לא מאחל לאף אחד… פסיכולוגית משפיע מאוד קשה״ אומר איליאן.

פאנלים סולריים בעזרת יענק’י מרגלית וגיל נחמני

בנוסף, נוצר קשר עם רופאים, שפעילים בארגון ״רופאים לזכויות אדם״ (שבימים אלו מצוי במאבק מיסויי) אשר בדקו את הדיירים וסייעו להתאים להם את הטיפול הרפואי הנחוץ להם. הרופאים הגיעו לעשות חתך מצב במאהל, מי חולה במה, איך אפשר לעזור, מי פיזי ומי פסיכיאטרי, מי חשוף, ועזרו כולל ליווי לטווח ארוך.

בהכנה להקמת כיפה גאודזית (גאודום)

קהילת דרי הרחוב במאהל ארלוזורוב מהווה מיקרו קוסמוס לכלל האוכלוסיות קשות היום, וההצלחה שלה, דווקא במרכז תל אביב, מהווה הדגמה חיה לכך שאפשר לחיות גם אחרת. ההומלסים בחרו לא להתחנן לרשויות שישימו לב אליהם, אלא ליצור את המציאות בעצמם, ולמצוא את הפתרונות מתוך חברי הקהילה. באמצעות הגדרת מטרה משותפת, ומציאת הכלים להשגת מטרה זו, נוצרה קהילה אוטונומית, המספקת לחברים בה לא רק דגים, אלא גם חכה וידע על מנת שיוכלו לבנות לעצמם עתיד טוב יותר.

עשרות אנשים שותפים בסיוע למאהל ארלוזורוב, וכל אחד מוצא את הזווית בה הוא יוכל לעזור. בקרוב יצא לאקרנים סרט תיעודי בשם ״על פרשת דרכים״, אשר עוסק בקהילת ההומלסים בתל אביב, תוך התמקדות במאהל ארלוזורוב ובקהילה שצמחה שם בשנתיים האחרונות. כולם עושים זאת מתוך הבנה שכאשר ישנם אנשים ללא קורת גג, ללא אוכל, ובסכנת חיים ממשית, יש לסייע להם ולא לחכות עד שהרשויות יעשו זאת. הפרוייקט הזה ממשיך להתקדם, ואנו נמשיך לסקר אותו מאחר והוא אחד מהפרוייקטים המרשימים ומעוררי השראה שמתרחשים בארץ.

נכתב ע״י שחף גבי מרגלית, כל התמונות מובאות מתוך עמוד הפייסבוק של איליאן מרשקוברשותו.

 

מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן