השותף הסמוי למדיניות הלוחמה בסמים הקלים של משטרת ישראל

הפרשה האחרונה התפוצצה לקראת סוף השבוע שעבר. הכותרות הראשיות בישרו על גבר שנעצר בחשד שסיפק סמים לידוענים ולבליינים בתל-אביב באותה דרמטיות ששמורה לברון סמים בכיר שנהרג בקרב יריות עם כוחות הצבא. האיש “נשבר” בחקירה והודה כי סיפק סמים ל-30 לקוחות קבועים.

מאוחר יותר מתברר כי העצור הוא איש חיי הלילה אייל פלג. עומרי חיון חשף באתרו את שמותיהם של חלק מאותם סלבריטאים: השחקנים יהודה לוי וקרן מור והמפיק מוטי רייף. רייף כתב על כך אמש בפוסט נוקב בפייסבוק

“אני לא אומר את זה בגאווה, לא בבושה, אני לא צועק את זה ולא לוחש את זה.זו עובדה. חלק משגרת חיי. צחצוח שיניים, עבודה, אוכל, קצת עצוב, קצת שמח, קצת עייף, אוהב,כואב, ג’וינט…אחרי היומיים האחרונים אני חושב שאני חייב להגיד את זה בקול. זו חובה אנושית, מוסרית ואזרחית שלי, כי אם לא, אז אני ועוד אלפים כמותי נמשיך להחשב כהוללים, פורעי חוק, עבריינים ודוגמא רעה לדור הצעיר. אני בן 49 ובמשך כל חיי הלא קצרים הקפדתי להיות אזרח שומר חוק וסדר, לא פגעתי באיש ולא עברתי ולו פעם אחת על החוק (חוץ מכמה דוחות תנועה, ובאלוהים שוטרת לא הייתי אשם). אני רוצה להאמין שאני אדם מועיל לחברה ומנסה במסגרת העבודה שלי לגרום שהעולם בו אנו חיים יהיה קצת יותר יפה ואוהב”.

 

יניב קובוביץ’, כתב המשטרה של ‘הארץ’, ואסף חפץ, לשעבר מפכ”ל המשטרה, הביעו ברדיו ללא הפסקה את דעתם על התנהלות המשטרה בנושא. קובוביץ ו’הארץ’ הם כלי התקשורת היחיד שהחליט לא לפרסם בהבלטה את ההודעה ששיחררה המשטרה על החקירה נגד המפורסמים. “בוודאי שמדובר בעבירה אבל אני מזמין אותך לבית המשפט או מחוץ לתחנת משטרה. בכל יום יש עשרות עצורים. יש הרי מאות אלפי משתמשים בישראל. למשטרת ישראל מאוד קל לטפל בנושא החשדות נגד מעשני מריחואנה מפורסמים. למה צריך לעשות חיפוש בבית של שחקן או שחקנית כאשר ברור לכולם שזה יודלף החוצה? אנחנו מדברים על 42 גרם מריחואנה שנמצאו בבית הסוחר וכמה גרמים שנמצאו בבתי השחקנים. אני נגד זה אך הוא לא סוחר, מקסימום נתן לחברים שלו”.

היועץ המשפטי לממשלה הנחה את המשטרה שלא להגיש כתבי אישום כאשר אדם נתפס בפעם הראשונה עם כמות סמים קלים קטנה המוגדרת כשימוש עצמי. למרות זאת, בשנת 2012 נפתחו 22,895 תיקים בגין החזקת סמים לצריכה עצמית. לשם השוואה בשנת 2012 הוגשו רק 2,226 כתבי אישום בגין סחר, ייבוא וייצוא של סמים ו-313 בגין גידול, ייצור והפקת סמים – שני סעיפים אלה יחד מהווים פחות ממחצית מכתבי האישום שהוגשו בגין שימוש עצמי.

וכך עובדת השיטה: המשטרה בלהיטותה להציג הישגים, אוהבת מטרות קלות. המחזיקים בסמים קלים הם מטרה קלה במיוחד, והמפורסמים שביניהם מניבים למשטרה מקסימום כותרות במינימום מאמץ. השותפים הסמויים במאמץ הזה הם כלי התקשורת. מרגע שאלה ישלבו ידיים ויחליטו יחד על חרם תקשורתי על הדלפות המשטרה בעניין הסמים הקלים להיטות המשטרה לחקור תפחת דרמטית.

“פניתי שוב צפונה, עצרה אותי ניידת

הציגו תעודות וחיפשו עלי סמים

אני לא נעלבתי – המשטרה פוחדת

בעיקר מאנשים מפורסמים”.

(שלום חנוך, טיול ליפו)

“טיול ליפו” של שלום חנוך הוקלט במחצית השנייה של שנות השבעים. במובן הסיקור התקשורתי, ישראל לא התקדמה מאז כלל. ידיעות סחיות על מעצר מפורסמים בחשד ל”צריכת מריחואנה” עדיין מתנוססות בגאון כאילו מי יודע מה. המשטרה יכולה לחקור ולעצור כאוות נפשה, בלעדי הסיקור התקשורתי “שצובע” את העצורים כחשודים בעבירות קשות מאמציה יהיו כלא היו.

למרבה הצביעות, זו אותה תקשורת שכה רבים מעובדיה הם צרכנים של סמים קלים. במובן זה, היציאה מארון הירוק של מפורסמים כמו מוטי רייף ממלאת תפקיד הסברתי חשוב בניתוץ הסטריאוטיפים הישנים.

האבסורד הוא שהמשטרה, במאמציה המוגברים נגד צרכני הסמים הקלים שדוחקים אותם אל הקיר, וול הפייסבוק ליתר דיוק, מקרבת במו ידיה את קריסת מדיניות האכיפה הנוכחית.

בתמונת השער: מוטי רייף

מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן