אז כן, זו מתיחה של 1 באפריל, אבל יש חשש לא קטן שהידיעה הזו תהיה נכונה בעתיד, ב-1 באפריל או בכל תאריך אחר.
זה היה צפוי. מומחים התריעו, הזהירו, איימו, התחננו, אבל הממשלה התעקשה. כעת קרה מה שרבים מאיתנו חששו מפניו.
אם נולדתם בין השנים 1960-2014, בדקו כאן אם שמכם נמצא במאגר הפרוץ. חשוב למלא בדקדקנות את ההוראות.
כ-10 חודשים לאחר תחילת פעילותו, מתברר המאגר הביומטרי עדיין לא עבר סקרי סיכונים ומבדקי עמידות לפריצות כמתחייב בצו להפעלתו. כך טוענים מתנגדי המאגר במכתב ששלחו בחודש שעבר לשר הפנים, גדעון סער, על סמך דו”ח שפרסמה הרשות לניהול המאגר בפברואר. זאת, על אף העובדה שהמאגר מכיל פרטי זיהוי רגישים – טביעות אצבע ותמונות פנים – של רבבות רבות של אזרחים עולה שלמאגר טרם נערכו הבדיקות הראויות על מנת להבטיח את עמידותו לתקיפות מצד גורמים עוינים.
המאגר הביומטרי החל את תקופת המבחן בת השנתיים שלו בסוף יוני 2013, ולפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה והרשות לניהול המאגר הביומטרי עד סוף דצמבר הצטרפו אליו קרוב ל-192 אלף ישראלים, מספר שככל הנראה גדל מאז. בדיון שנערך בבג”ץ באמצע פברואר, חייבו השופטים את המדינה לסייג את הפרסומים למאגר הביומטרי ולתעודות הזהות החכמות, ולציין בהם שמדובר בפרויקט שנמצא בתקופת מבחן וכי זכויותיהם של המסרבים להצטרף למאגר לא ייפגעו. זאת בתגובה לעתירה של התנועה לזכויות דיגיטליות מאוקטובר האחרון.
התנועה לזכויות דיגיטליות עתרה בחודש שעבר שוב לבית המשפט העליון, בדרישה להורות למשרד הפנים לשנות את הפרסומים לפרויקט המאגר הביומטרי, לאחר שההחלטה של בג”ץ לא מולאה. מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: “רשות האוכלוסין וההגירה מכבדת החלטות בית משפט, דבר טבעי לכשעצמו, וטוב היה אם התנועה היתה בודקת עובדות בטרם הפצת ההודעות. לגופו של עניין, בחלק מהפרסומים כבר בוצע השינוי ואילו ביתר הפרסומים השינוי יושלם ביום-יומיים הקרובים”.
מהדו”ח שפורסם עולה, כי מרבית המבקרים בלשכות האוכלוסין מסרבים להצטרף למאגר הביומטרי, וששיעור תעודות הזהות והדרכונים החכמים שמונפקים עומד על פחות ממחצית מכלל תעודות הזהות והדרכונים שמונפקים. מתנגדי המאגר הביומטרי טוענים כי למעשה אין כל צורך במאגר מידע ביומטרי שיהווה סיכון ביטחוני וסכנה לפרטיות אזרחי ישראל, וכי ניתן להשיק תעודות דיגיטליות חכמות ללא מאגר ביומטרי. לאחרונה פורסם ב”הארץ” כי המוסד והשב”כ אוסרים על עובדיהם להצטרף למאגר הביומטרי עקב החשש לדליפת מידע.