בית הקלפים ופיגוע פוליטי: שני תרחישים אפשריים לפרשיית השר הבכיר

תחילה לעובדות הידועות. הפרשה החלה בפרסום אמש בקול ישראל ביוזמת קבוצת “תא העיתונאיות”, כי היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין בוחן טענות קשות נגד שר בכיר ששמו נחשף מאוחר יותר היום.

על פי הדיווח, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ואגף החקירות והמודיעין במשטרה בודקים תלונה נגד השר סילבן שלום, בדבר ביצוע עבירת מין בפקידה שעבדה עמו לפני 16 שנה. זאת, בעקבות תלונה שהועברה ללשכת היועץ ולמשטרה לפני כשבוע. הבדיקה, שעשויה להשפיע על המירוץ לנשיאות המדינה, מתמקדת הן בשאלה אם יש מקום לפתוח בחקירה נוכח ההתיישנות, והן בשאלה אם התלונה מגלה על פניה ביצוע של עבירת מין.

במסגרת הבדיקה, זומנה לפני ימים אחדים המתלוננת למשטרה, ונגבתה גירסתה. התלונה מתמקדת במקרה אחד של יחסים אינטימיים בין השניים, שאירע, לפי גירסתה, בעת שהשניים שהו בכנס בבית מלון. לטענתה, אותו אירוע התקיים ביוזמת השר ובהסכמתה, אך תוך ניצול מרותו כלפיה. באשר למהימנות התלונה, שתי בדיקות פוליגרף שעברה המתלוננת ביוזמת גלי צה”ל בימים האחרונים, הובילו לתוצאות שאינן חד-משמעיות: בבדיקה הראשונה גוללה את גרסתה – שנמצאה אמינה ודבריה אומתו. ואילו בבדיקה השנייה – שנערכה אתמול – התקבלו התוצאות הבאות: “בנוגע לטענה כי קיימה מגע מיני עם השר הראה הפוליגרף את התוצאה נוטה לשקר, ובנוגע לטענתה כי נעתרה לבקשה לקיים עמו מגע-מיני מתוך חשש שתפגע, נמצאה תשובתה שקרית”.

מדוע צצה כעת התלונה, לאחר 16 שנים, כאשר שלום מוזכר כאחד השמות במירוץ על תפקיד נשיא המדינה הבא? למען הדיוק, לכאורה אותה אישה לא “נזכרה” במקרה רק עכשיו. עורכת הדין אורנה ששון-תמיר אמרה לקול ישראל כי לפני 15 שנים באה למשרדה אישה והתלוננה ששלום עשה בה עבירות מין. לדבריה, האישה היתה נסערת מאד והותירה בה רושם אמין. מדבריה עלה ששלום ניצל לכאורה את מרותו והטריד אותה מינית.

עורכת הדין הדגישה לפני האישה את חומרת המעשים אך ציינה שעליה לדעת שאם תתלונן נגד שר בכיר יש חשש רב שלא יאמינו לה. האישה עזבה את משרדה ולא יצרה אתה שוב קשר. במשטרה ובמשרד המשפטים בודקים אם יש עוד נשים המבקשות להתלונן על השר הבכיר, ובסיום הבדיקה יוחלט אם לפתוח נגדו בחקירה פלילית. על פי אתר NEWS1, לטענת שתי נשים נוספות ביצע בהן השר שלום מעשים חמורים, לרבות תקיפה מינית ומעשים מגונים. מעשיו בוצעו, לכאורה, בתקופה שאותן נשים עבדו תחתיו במשרדים שבהם כיהן כשר. על-פי החשד, ניצל השר שלום את מרותו בניסיונו לכפות את עצמו עליהן.

מוקדם יותר היום התייחס לפרשה נמרוד ניר, בנו המאומץ של שלום, והגדיר אותה הגדיר כרדיפה פוליטית. “בית הקלפים זה כלום לעומת מה שמתרחש בפוליטיקה הישראלית”, כתב נמרוד ניר בעמוד הפייסבוק שלו, “כמו למשל פוליטיקאים שמנסים להפליל יריב פוליטי באונס. כשפוליטיקאים עסקנים מחליטים להפיץ קמפיין שקרי הזוי ומשמיץ נגד האדם הכי ישר ומוכשר במערכת הפוליטית, רק כי לאחרון יש סיכוי לזכות בפוזיציה שהם זוממים עליה, הרשלנות שלהם תביא לחשיפת האמת ולאפקט בומרנג שאם לא יכניסם לכלא – יבטיח להם אכסניה בגיהינום”.

בפוסט שפירסמה העיתונאית אורלי וילנאי בדף הפייסבוק של התוכנית “אורלי וגיא”, היא יצאה נגד המתלוננת, מתייצבת לצדו של שלום, מודה כי היא מאוד מעריכה את האיש, ומרגישה צורך להבחין בינו לבין פרשיות אחרות בהן זו של אייל גולן או חבורת לול אליה התייחסו לאחרונה בתוכנית:

“ברגעים קריטים פוליטיים של אותו שר בוער לה לדבר. לא יכול להיות שמדינה שקבעה התיישנות פתאום שוקלת בכלל חקירה ולא יכול להיות שכולנו נסתער פעם אחר פעם ונטרוף בני אדם חיים לפני שהוכחה אשמתם. גילוי נאות. אני מאוד מעריכה את אותו שר מדובר כי הוא איש של עשיה, חברתית, אמיתית ואדם טוב. נכון, לא הייתי שם לפני 15 שנה כדי לדעת בוודאות אבל אני כן יודעת בוודאות שאנחנו הנשים לא קורבנות מעצם היותנו נשים. אנחנו לא חלשות בהגדרה כדי לאמר לא או לעמוד על שלנו או לקום בזמן ולדבר. לפחות לא כולן. אני יודעת שתגידו עכשיו שאנחנו חזרנו לחבורת לול 40 שנה אחורה אבל ההבדל עצום. עשינו את זה בתחקיר על סדרה של מעשים שהוצלבו בכמה וכמה עדויות בפרספקטיבה רחוקה מספיק כדי לא לשלוף מהמותן. אם השר עשה משהו, ואני מתקשה כל כך להאמין, אז כמובן שהוא צריך לשלם. אבל אם לא אז כולנו חייבים לשלם כי הפכנו להיות חברה של מפיצי דיבה הולכי רכיל וחורצי דין”.

מאוחר יותר גם גיא מרוז, בן זוגה ושותפה של וילנאי להגשת התוכנית, הוסיף את תמיכתו לעמדתה בפוסט נוסף בדף הפייסבוק של התוכנית. בפוסט מרוז הביע אהדה לשר שלום, ציין כי הוא מחבב אותו ושהוא מתפלל לזיכויו.

גולשים רבים לא השתכנעו והתקיפו את אורלי וגיא, הן בגלל הצביעות לדעתם בשל הקלות הרבה בה יצאו נגד מעורבים בפרשיות דומות ועיסוקם בפרשת לול, והן משום שהם מקבלים את גירסת המתלוננת בפרשה החדשה.
תרחיש א’, נוסח קצב: השר שלום ביצע עבירות מין כלפי אשה או נשים וניצל את מעמדו. הן, חוששות מעוצמתו הפוליטית, החליטו לשמור על שתיקה וכעת אחת מהן החליטה לדבר, בדיבוב תא העיתונאיות. זאת, במטרה שאיש כזה לא יוכל להיות נשיא המדינה ומוסד הנשיאות לא יוכתם בפרשת משה קצב ב’.
תרחיש ב’, נוסח בית הקלפים: השר שלום הכיר את האשה, אולי אפילו היא שהתה עמו בחדר המלון, אך לא יותר מכך. כעת נשלף הסיפור לאחר שאותר במאמץ רב ביוזמת מתחרה פוליטי על משרת נשיאות המדינה שהעביר את המידע לתא העיתונאיות בדרך עקיפה. זאת בידיעה שדי בפרסום על חשדות לחבל בסיכויי שלום להיבחר, ובשלב מאוחר יותר, כאשר יתבשר כי אין כוונה להעמידו לדין, שמו כבר יוכתם.
אני, כמו רוב הציבור, לא יודע איזו אחת מהגירסאות נכונה. בניגוד לאורלי וגיא, אני לא רוחש אמון מוחלט לטענת שלום ובניגוד לפמיניזם האוטומטי, לא מתייצב מיידית לצד המתלוננת. לא משום שאני גבר שתומך בתרבות האונס אלא מפני שאני לא יודע את האמת. אני כן יודע שבעידן הנוכחי של תקשורת שמפומפמת בפליימינג של רשתות חברתיות, קל יותר מתמיד להוציא לפועל פיגוע תדמיתי.
הבעיה עם הפמיניזם האוטומטי שמתייצב לצד כל מתלוננת, בין אם אומתה או לא, הוא בחשש כי הוא מכסה על אינטרסים זרים שטובת נשים אינה אחת מהן. נכון בעיני להפריד בין מטרות גלובליות בעד נשים כמו השוואת שכר הנשים לגברים, שיוויון מוחלט בפני החוק, נגד ביזוי נשים במדיה והוזלתן בפרסום, לבין מקרים פרטניים בהם אשה מתלוננת על גבר. אמנם, חשוב לתמוך בנשים מתלוננות, להעניק להן סיוע ולהעביר להן את התחושה שהן לא לבד, אך עובר קו דק בין כך לבין צידוד אוטומטי בעמדתן, תהיה האמת אשר תהיה. אחוז תלונות השווא של מתלוננות הוא קטן, כשני אחוזים בלבד, אך אין שום סיבה ליפול על שני אחוזים אלה.
מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן