חדשות 2 דיווחו כי איש לא נחלץ לעזרת גבר בן 52 חש ברע לאחר שלקה בהתקף לב והתמוטט. על פי הדיווח, זה קרה באחד הימים בשבוע שעבר בשעה 10:30 בבוקר (על אף שהטיימר במצלמות האבטחה מציין אחרת) בצומת הרחובות הרא”ה ויהודה הנשיא ברמת גן.
על פי התיעוד המדוקדק של מצלמות האבטחה, חצי דקה חלפה וגבר צעיר עם סיגריה עצר על ידו, התעכב קצת – והמשיך ללכת. דקה נוספת חולפת, אדם אחר שטייל עם כלבו עבר לידו ועצר לרגע והמשיך. אשה שחלפה על פניו המשיכה ללכת ואפילו לא האטה את הליכתה. זה הרגע שבו האיש מפסיק לנשום ולמעשה מת מוות קליני, אבל זה לא מונע מעובר אורח חמישי לחלוף על פניו והתעלם.
רק לאחר יותר משלוש דקות של התעלמות חלפה במקום צעירה בשם הדר פיורנטינו, נהגת חילוץ באמבולנס של חיות בעמותת “תנו לחיות לחיות” – שמתקשרת למד”א. על פי התיעוד, תוך דקות ספורות מרגע השיחה הגיע למקום יוסי אליוביץ’, חובש של מד”א, כשעליו ציוד החייאה. הוא העניק חשמל עיסוי לב ומזעיק טיפול נמרץ.
הדיון המתבקש שהתעורר בעקבות התיעוד הזה שבעטיו הלב באמת נחמץ הוא איך קרה שבישראל, שמושג הערבות ההדדית רווח בה, בה להבדיל ממדינות אחרות – אם יקרה לכם משהו באמצע הרחוב, תמיד יבואו לעזרתכם.
אחד המזועזעים הוא רובי ריבלין (“ליכוד”), אחד המועמדים הוותיקים למשרת נשיא המדינה. הוא כתב בסטטוס בפייסבוק:
“צפיתי בעצב רב בתמונות של אותו אדם שהופקר בלב הרחוב, וחשתי שהערבות ההדדית בתוכנו הולכת ופוחתת. החוויה של עם אחד וחברה אחת נשחקת ואיתה גם הרעות והאחריות לכלל. הערבות ההדדית היא סם החיים שלנו כחברה וכעם. רק חינוך יכול להשיב אותה אלינו ולהפכה שוב לסימן ההיכר של זהותנו”.
ובאמת, מעניין אם ריבלין מיתמם או שהוא באמת לא רואה את הקשר בין המדיניות הכלכלית-חברתית של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים, ברובם בהובלת מפלגתו, לבין תמונת המצב העגומה הזו. הרי אטימות חברתית וניכור לא נוצרים יש מאין והיא פורחת על רקע פערים חברתיים בלתי נסבלים וזילות חיי אדם. כפי שציינו רבים מהמגיבים, הסבירות שמי מהעוברים והשבים הבינו שמדובר באדם שעבר התקף לב היא קלושה. סביר יותר להניח שאנשים הבחינו באיש והניחו כי הוא הומלס או שיכור לאחר לילה של שכרות, ולמחזות כאלה כבר התרגלנו ברחובות בשנים האחרונות כי הם חלק בלתי נפרד מהנוף.
כשאזרחים מופקרים לגורלם, כשהשלטון עצמו מופרט ואיש איש לגורלו, כאשר אנשים מתייאשים והמסר שעובר הוא כי הם לא מספיק מעניינים כי כל זה קורה ברחוב ולא בפורמט של ריאליטי, פורחת גם אדישות כללית למצבם של אנשים ברחובות. זו תמונת הסלפי הרחבה יותר.
