כתבה: יסמין לוי. צילום: יניב דרוקר
איזה רגע בחיינו שווה לתעד ולמסגר? השאלה הזו העסיקה אותי לא מעט. הרי, לצילום כוח עצום, הוא מתמקד בדבר אחד והעולם סביבו לכאורה מתבטל. לחלקיק השנייה כל מה שרלוונטי זה מה שמופיע לנגד עיניך, הרגע הזה שלכדת.
כשפגשתי את אלון שמואל מ”ארט סטייל”, בחור צעיר שעובד ללא הפסקה בחנות למכירת תמונות ומסגרות, חשבתי שזה אירוני שדווקא הוא, שמוכר תמונות, לא ממש רואה עולם. “אני עובד שעות ארוכות”, אומר אלון, “מהבוקר עד שמונה בערב והחנות שלי זה כמו בית שני, יש לי מחשב, מקרר, הכל”.
החלטנו להוציא את בעל העסק המסור מהשיגרה שהוא מעביר בין ארבע קירות ויחד עם הצלם יניב דרוקר, לשוטט איתו בטריטוריה שלו כדי שיבחר לעצמו רגעים ששווה למסגר.
מצויידים בסקרנות ממה שניתקל בו באקראי, יצאנו לדרך עם מסגרות פרי יצירתו ותיעדנו את החולפים על פנינו ובמקביל יצרנו רגעים מאולתרים מהדמיון.
אלון מכיר טוב את הרצליה. העסק בן 23 שנה ואביו ייסד אותו ועובד בסניף אחר. הוא מחזיק מעמד בתחום התחרותי עם אמונה חזקה שאחרי תקופה קשה תבוא קלה יותר ושזה התחום שבחר. התכונות הכי חשובות בעיניו כדי לשרוד ולהצליח הן התמדה וסבלנות.
פגשנו בדרך חבר עורך דין שלו, שתי נערות שהתלבטו איך להצטלם, דוכן עם בובות גמדים, ולא מעט אנשים מבוגרים שסוחבים איתם ים סיפורים. בדרך אף נתקלנו בכיסא גלגלים ריק ולא יכולנו לא לתהות למי הוא שייך ומה עלה בגורל בעליו.
למרות שהיה כיף לראות את אלון פורח תחת השמש החמימה, משהו בחוויית התיעוד הספונטנית הותיר אצלי גם תחושת מלנכוליה חמקמקה. אולי זו ההבנה שהרגע שחלף לעולם לא ישוב ושכל אחד, בכל זמן שווה תיעוד אבל לרוב אנחנו ממשיכים הלאה ולא מקפיאים את הרגע.
בלי לשים לב, אנחנו מפספסים המון כשאנחנו פשוט ממהרים ממקום למקום כי מאחורי כל פריים מסתתר סיפור, עולם ומלואו מעבר לקליק. אם היינו רק עוצרים ומתבוננים יותר היינו בעצם חווים יותר מהסביבה.
מיכל רפפורט וסתיו שימשי. יותר טוב מסלפי. צילום: יניב דרוקר
פאפי משתזף בשמש. הכי שווה צילום. תמונה: יניב דרוקר
מפגש בלתי נשכח בין אווז לגמד. צילום: יניב דרוקר
שני חברים בדרך. צילום: יניב דרוקר
כדור הארץ נמחץ. צילום: יניב דרוקר
תמונה אחת שווה אלף נפנופי יד. צילום: יניב דרוקר
הפסלים היו צמאים אז נתתי להם מיץ רימונים. צילום: יניב דרוקר
לבסוף אלון חזר לחנות, לחלקת המסגרות הקטנה שלו ולפני שנפרדנו ממנו שאלתי אותו מה הרגע האחד שהיה ממסגר. הוא ענה לי בלי למצמץ “כשהבת שלי נולדה”.
כל אדם שווה תיעוד. צילום: יניב דרוקר
עוד כמה רגעים שמסגרנו באותו יום:
מנוחת הלוחם. צילום: יניב דרוקר
מי האישה ולאן היא הולכת? צילום: יניב דרוקר
דריסת הרומנטיקה. צילום: יניב דרוקר
פסל עם המפרי בוגארט שיק. קשה לראות, הוא מחזיק אקדח. צילום: יניב דרוקר
של מי כסא הגלגלים על המדרכה? צילום: יניב דרוקר
מוגש באמצעות לאומי עסקים שמסייעים לעסקים קטנים לגדול. כל עסק קטן מתחיל בחלום גדול. מוזמנים לשתף אותנו בחלום העסק שלכם בפייסבוק. יש לכם עסק עם סיפור מעורר השראה? כתבו לנו [email protected]
