“מבדילים בין דם לדם”, זעקה הכותרת ב-ynet, לאחר שח”כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד) התבשרה היום בתחנה ניידת של מד”א לתרומת דם בכנסת, התבשרה על ידי צוות המקום שהיא אינה יכולה לתרום דם בשל “סוג הדם המיוחד של בני העדה האתיופית”.
“אני טובה בשביל לשרת את המדינה ובכנסת”, אמרה תמנו שטה, “אבל משום מה בשביל לתרום דם אני לא מספיק טובה. עצוב שאחרי כל כך הרבה עשורים המדינה לא למדה לא להבחין בין דם לדם ולא להתייחס באופן שווה. זו השפלה שמלווה אותי מגיל 16 בפרשה הראשונה (של השלכת מנות הדת מיוצאי אתיופיה) ואני מקווה ששרת הבריאות תשנה את המצב”.
פנינה תמנו- שטה. מתוך דף הפייסבוק הרשמי
המסקנה הראשונית, החד משמעית, מהכותרת ונימת דבריה של תמנו שטה היא כי זהו סממן נוסף למדינה גזענית, שראשי מערכת הבריאות שלה מאמינים כי דם של כהי עור אינו ראוי לזרום בעורקם של לבנים. אלא שבשיפולי הידיעה מתבררת האמת.
אלה הן הנחיות משרד הבריאות הרלוונטיות:
“לא ניתן להשתמש במנת הדם אם התורם נולד או גר מעל שנה בארץ שבה שכיחות האיידס גבוהה, מאז 1977, אפריקה (למעט דרום אפריקה ומדינות צפון אפריקה), דרום מזרח אסיה והאיים הקריביים”.
ולא זאת בלבד. מתברר שהגזענות פושה כלפי מקועקעים טריים, מאופרים, אנשים שעברו ביופסיה או ביקרו בארצות הסובלות ממגפת המלריה, אוכלוסיות שאסור ליטול מהן בדיקות דם:
ביצוע כתובת קעקע, פירסינג, איפור קבוע, אנדוסקופיה עם ביופסיה – אפשר לתרום אם עברו 6 חדשים.
ביקורים בארצות אנדמיות למלריה או לאיידס – אפשר לתרום שנה לאחר החזרה לארץ.
מגורים בארץ שבה המלריה נפוצה או תחלואה במלריה – אפשר לתרום דם אם עברו 3 שנים מהחזרה ארצה/החלמה ממלריה.
אפשר להניח שכותרת שמתייחסת לגזענות כלפי עולים מהאיים הקריביים תתקבל בחוסר אמון ואהדה, אלא כשמדובר ביוצאי אתיופיה הנחת המוצא האוטומטית היא לזעוק “גזענות”, והיא גזענית בפני עצמה משום שמובלעת בה ההנחה כי כל החלטה בעניינם של יוצאי אתיופיה נגועה בהכרח בגזענות.
קשה להאמין שתמנו שטה לא מודעת למשמעות מעשיה. חברת הכנסת מ”יש עתיד” הייתה בצעירותה ממובילות המחאה נגד השלכתן לפח של תרומות הדם מבני העדה האתיופית. כשנחשף בזמנו האיסור על שימוש בתרומות והשמדה של מנות דם של יוצאי אתיופיה (שהוסתרה באופן לא ראוי), הייתה תמנו שטה בת 16 והשתתפה בהפגנה סוערת. ב-2006, כאשר הנושא עלה שוב לסדר היום, היא הקימה תא מאבק נגד התופעה והובילה הפגנות ופעילות עד כניסתה לכנסת. אלא שוועדה של משרד הבריאות שבחנה את הנושא קבעה כי אכן היה מוצדק שלא להשתמש במנות הללו, אם כי הודתה כי בהחלט היו כשלים בטיפול בנושא.
פרופ’ אילת שנער, מנהלת שירותי הדם של מגן דוד אדום, מסרה בתגובה:
“על פי נוהלי משרד הבריאות, לא ניתן להשתמש בעירוי במנה שתרם מי שנולד או גר מעל שנה מאז 1977 במדינה שבה שכיחות האיידס גבוהה, ובכלל זה בארצות באפריקה, בדרום-מזרח אסיה ובאיים הקריביים. אנשים שבכל זאת רוצים לתרום יכולים לעשות זאת, אך לא נעשה שימוש במנה, כי אסור. יש אנשים שרוצים לתרום מסיבותיהם שלהם, כולל בני העדה האתיופית, ולוקחים בחשבון שלא ייעשה שימוש במנה”.
“במקרה שהתורמים יוצאי העדה האתיופית, מי שסעיף זה חל עליו, ובגלל העובדה שלחלקם יש תת-סוגי דם נדירים שחשוב להם לדעת על כך וחשוב שיהיו מנות מתת-סוג דם זה, קיימת הנחיה מיוחדת שמנות דם שנתרמות נבדקות ואם מדובר בתת-סוג דם נדיר, מוקפאות המנות לשימוש עתידי”. היא הוסיפה כי “ככלל, סוגיה זו מונחת על שולחנו של משרד הבריאות זה מספר חודשים והתקיימו מספר פגישות, כולל בנוכחות שרת הבריאות וח”כ תמנו שטה. כן הוקמה ועדת מומחים המייעצת למשרד הבריאות, אשר בימים אלה מנסה לראות אם ניתן לעשות משהו לשינוי הנוהל”.
אפשר בנקל לתאר איזו מהומה גזענית הייתה פורצת אילו מגן דוד אדום היה מסיר את הפיקוח הרפואי שלו, ובעקבות זאת התקשורת הייתה מודיעה בתדהמה כי חברת כנסת יוצאת אתיופיה הדביקה אנשים בריאים. העובדה כי אתיופיה סובלת משיעור גבוה של נשאי איידס אינה גזענית אלא מציאותית, ומאחר ותמנו שטה שהתה במדינה יותר משנה, מוטב לנקוט משנה זהירות למען בריאות הציבור, כפי שנוהגים ביחס לאנשים לבנים (!) ששהו באנגליה בשנים מסוימות (חלקם העידו על כך בתגובה לידיעה).
ברור לחלוטין את מי משרתות כותרות בנוסח “לאתיופים יש סוג דם מיוחד”, “עצוב שהמדינה מבחינה בין דם לדם”. התקשורת נהנית מהרייטינג, חברת הכנסת נהנית מהחשיפה בשיתוף הפעולה הזה ביניהם, רק זכות הציבור לדעת ובריאותו לא נהנים משירות טוב. ויש עוד קורבן לזעקת הגזענות בין אם היא קיימת או לא על משקל “זאב זאב”. שימוש אוטומטי בטענת הגזענות מחליש את יכולת הציבור להבדיל בין עיקר לטפל ולהזדעק לנוכח מקרים אמיתיים של גילויי גזענות, שעדיין קיימים: במקומות עבודה, בפערי שכר, בחינוך ועוד.
תמונת שער: Shutterstock
