רשות האוכלוסין וההגירה העלתה פרסומת הסברה למאגר הביומטרי בסגנון קרב ראפרים שמדבררים את הטענות של המתנגדים (בדמות הראפר הדמיקולו “אנטי-מטרי”) לעומת התומכים במאגר הביומטרי (הראפר המגניב “שתי אצבעות”).
באופן אירוני למדי, “אנטי מטרי” עושה שירות לא רע לנימוקים של המתנגדים למאגר הביומטרי (“ברור לך שבסוף הכל ידלוף, שאיזה האקר בתול יחשוף את הכל, ולמה המדינה צריכה לדעת הכל, ראינו מה נסגר עם האח הגדול”).
התשובות של “שתי אצבעות” מצמררות למדי: “מה כבר יגלו עליך שאנחנו לא יודעים, עושה face check in בפייסבוק כאילו יש לך חיים (אם הצ’ק אין מזויף אז אין בו גילוי הפרטיות, לא?). בהמשך מציגה הפרסומת גניבת זהות באמצעות צילום ו”שתי אצבעות” ממשיך: “מה יש, מזה אתה לא חושש, בלי מאגר על הזהות שלך אפשר להתלבש. המאגר שמור, מוגן, יותר ממה שאתה דורש, אז יאללה לך חפש עוד תירוצים ותן את ה-cash” (מה?). בסוף נותר “שתי אצבעות” מובס בקרב ועירום מפוקסל (מה?).
למעשה, מעבר לעובדה שהפרסומת היא lame לכל אורך הדרך ומתעטפת באצטלה של מגניבות (יו, ראפר!) כדי לנסות למכור טיעונים די מבולבלים וניכר כי גם האנשים הקריאטיביים שעומדים מאחורי הקמפיין הזה לא מבינים או לא משוכנעים בנחיצות המאגר הביומטרי. להמחשה, המקרה של שני האחים שקיבלו דרכונים ביומטרים כאשר בשני הדרכונים תמונה של אותו אח. כלומר, המאגר הביומטרי עלול להנציח טעויות או זיופים מכוונים ואינו “חכם” יותר מהאנשים שמזינים אותו. מעבר לכך, הסכנה ששוטרים או כל בעלי שררה אחרים יעשו שימוש זדוני במאגר כדי להפיץ מידע אישי על כל אזרח עולה על כל תועלת אפשרית בו.
עו”ד יורם הכהן, לשעבר ראש הרשות למשפט טכנולוגיה ופרטיות במשרד המשפטים, “לגלובס”: “גם היום רשות האוכלוסין חושבת שיש אנשים שיש להם תיעוד של אנשים אחרים, ויש להם תעודת-זהות חוקית, לא זיוף. מאגר ביומטרי לכאורה פותר את הבעיה, כי אם אדם קיבל תעודה אחת עם נתונים ביומטריים מסוימים, אי-אפשר על אותו נתון ביומטרי להוציא תעודה אחרת, כי המערכת תאתר את זה. אבל כדי לקבל תעודה, אדם צריך לעבור הליך של תשאול. אם הצלחתי לעבור אותו, הזהות שלי אומתה. לכן תהליך התשאול הוא התהליך החשוב, ולא המאגר הביומטרי. אם התחקור יהיה מעמיק, נתמך במידע שהסיכוי יהיה בידי מישהו מבחוץ קטן, אז לא צריך מאגר ביומטרי”.
בניגוד לשקרים וחצאי אמיתות שמפוזרים בנושא באמצעות תוכן שיווקי, נכון להיום – המדינות המערביות היחידות בהן מדובר על מאגר ביומטרי חובה לכל האזרחים הן ספרד ומקסיקו. יש מדינות אחרות (כמו אנגליה וצרפת), בהן ניסה הממשל להקים מאגר כזה ונכשל בגלל התנגדות הציבור וגורמים מקרב השלטון עצמו. קיימות גם מדינות כמו שויץ אשר מתחזקות מאגר ביומטרי אך לאזרח נשמרת זכות הבחירה אם להצטרף אליו. בספרד ההתנגדות נמצאת בעיצומה ומקסיקו נמצאת תחת לחץ עצום של ארה”ב.
ההטעיה החמורה היא באופן בו כורכים את תעודות הזהות החכמות שקשה לזייפן עם המאגר הביומטרי. בעוד שהראשונות נחוצות השני לא. אנשים שהיו בתפקידים בכירים במערכת (ולא רק היפים קומוניסטים) כמו עו”ד הכהן, מתריעים מפני אפשרות של דליפת המאגר לארגוני פשע: “ראינו את זה במאגר של מרשם האוכלוסין, כשדלף המרשם המלא. זו הסכנה הגדולה של המאגרים הממשלתיים. הממשלה עדיין לא יודעת להגן בצורה טובה על המאגרים הממשלתיים, שאינם המאגרים האסטרטגיים שהמדינה מחזיקה. היא יודעת להגן על המאגרים הצבאיים, של המוסד, של תשתיות קריטיות. אבל כל היתר נשמר בצורה הרבה פחות טובה, והנזק שיכול להיגרם הוא מאוד קשה”.
“תעודה חכמה זו תעודת-זהות המבוססת על כרטיס חכם, זה צ’יפ שיש על משהו שנראה כמו כרטיס צאשראי. הצ’יפ הזה הוא מחשב בפני עצמו, זו מערכת הצפנה ייעודית מאוד מאובטחת. ההדפסה על התעודה מכילה טכניקות מתקדמות בהגנה נגד זיוף של מוצרים פיזיים, שכבות נסתרות והולוגרמות שרק מי שיש לו מפעל ייעודי יכול לעשות את זה, בתוספת מערכת הצפנה שמגינה על המידע. כשהמחשב קורא את המידע של האדם הזה, הוא יודע בוודאות שזה האדם.
“הכרטיס מחזיק נתונים ביומטריים. כלומר, שתי טביעות-אצבע ותמונה באיכות גבוהה שעל בסיסה אפשר בתהליכים מיחשוב להוציא מידע שהוא ייחודי לאדם. אפילו התמונה הביומטרית של תאומים זהים לא תהיה זהה. כשאתה רוצה להוכיח את הזהות של האדם, אתה בודק את זה מול הכרטיס. תעודה חכמה יכולה להיות עם מאגר או בלי מאגר ביומטרי”.
אם מוסיפים על כך את ההסתבכות של אנשי המאגר הביומטרי עם הצהרה אומללה על כך שהבנקים יקבלו גישה לטביעות האצבעות ששמורות בתעודות זהות חכמות, ויוכלו להשוותן לטביעות אצבעות של לקוחותיהם, על אף שלא הוסמכו לא הוסמכו לכך בחוק, די ברור מה המגמה. “אנטי מטרי” צדק.
בג”ץ עוד צפוי להכריע בשאלה אם רשות השידור והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו עברו על כלליהן. העתירה הוגשה אתמול לבג”ץ על-ידי התנועה לזכויות דיגיטליות רופ’ קרין נהון, דורון אופק וערן ורד. “קיום המאגר הביומטרי, מסמכי הזיהוי הביומטרי והניסוי שנערך בימים אלה הינם נושאים הנמצאים במחלוקת ציבורית, אידיאולוגית ופוליטית חריפה (ולראיה, הניסוי עצמו), ולפיכך אוסר הדין על המשיבים בכלל לממן ולצאת בפרסומים הנוקטים עמדה בנושאים אלה”, כותבים עורכי-הדין קלינגר וירקוני בעתירה, ומונים שורה של גופים ואישים שמתחו ביקורת על עצם הקמת המאגר ואופן הקמתו.
אחת האמיתות שלא תראו בפרסומות של רשות האוכלוסין היא העובדה כי הוועדה לעניין המאגר הביומטרי אישרה את הפעלת הפיילוט בשנים 2013-2014 והכניסה לתוכנית תיקונים שנועדו לקבוע קווים ברורים לבחינת המאגר, כולל שאלת נחיצותו של המאגר. אחד התנאים להצלחתו של הפיילוט הוא היקף ההיענות הציבורית ליוזמה. ככל שרבים מאיתנו יאמרו לא למסע ההפחדות והשקרים תפחת הסכנה שהיוזמה המסוכנת הזו תצא לפועל.
דרך ynet
