הרשימה המכובדת של הזוכים הישראלים בפרס נובל עד היום מעוררת גאווה ודאגה גם יחד. גאווה בזכות ההישג הכביר. שניים משלושה מדענים שחולקים יחד את פרס נובל לכימיה השנה הם ישראלים” פרופ’ אריה ורשל מאוניברסיטת לוס אנג’לס ופרופ’ מייקל לויט מאוניברסיטת סטנפורד, שעשו דוקטורט יחד במכון ויצמן, ופיתחו מודלים להבנת מערכות כימיות מורכבות.
אך השניים אינם מתגוררים בישראל היום והיגרו לארה”ב, שם הם מועסקים באוניברסיטאות אמריקניות. בני משפחתו של ורשל סיפרו בתחילת החודש ל”הארץ” כי עזב את ישראל מפני שלא קיבל קביעות במכון. שניהם דוגמה מובהקת לבעיה הגוברת של ישראל המכונה “אומת הסטארט אפ” וידועה בכל העולם בחדשנות טכנולוגית ומדעית, אך היא מבריחה מוחות יותר מכל מדינה מערבית אחרת. הבעיה, לכאורה, היא בשל פערי שכר עצומים בין מוסדות אקדמיים בישראל ובין ארה”ב. כפי שדניאל הרשקוביץ, נשיא אוניברסיטת בר אילן אמר: “ישראל לא יכולה להתחרות עם מה שמציעים האמריקנים”. בפועל, יש כאן בעיה חמורה של סדר עדיפויות לקוי, של מדינה שלא משקיעה בעתידה.
פרסי נובל על פי עשור
סביר להניח כי פרס נובל הוא המכובד ביותר בעולם המוענק לאדם שתרם תרומה משמעותית לחברה. הפרס נוסד על פי צוואתו של אלפרד נובל, ממציא הדינמיט, ב-1901. הפרס מוענק בכל שנה ב-10 בדצמבר, יום מותו של אלפרד נובל, ומלבד פרס נובל לשלום, מוענקים הפרסים בשבדיה במעמד המלך. מתוך מועמדים שתרמו תרומה יוצאת דופן לעולם המחקר ולחברה, בתחומי פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה, רפואה, ספרות, כלכלה ואף בנושא השלום העולמי, נבחרים אחדים לזכות בתהילת עולם וכ-1.2 מיליון דולר לצידה.
מקור: וושינגטון פוסט
האם צריכת שוקולד מגדילה את הסיכוי לזכות בפרס נובל?
עוד בעניין: הקשר בין צריכת שוקולד למספר הזוכים בפרס נובל
עד כה חולקו יותר מ-1,000 פרסי נובל מאז היווסדו. רוב הפרסים הוענקו בתחומי המדעים, אך היו גם בספרות וגם פרס השלום המפורסם. לרוב המדינות, אגב, יש אפס זכיות בפרס נובל עד היום. 83% מפרסי נובל עד היום חולקו לאזרחים של מדינות מערביות. מדינות המזרח התיכון קיבלו עד היום 20 פרסי נובל, 12 מהם הוענקו לישראלים, ארבעה למצרים, אחד לפלסטיני, אחד איראני, אחד תורכי ואחד תימני. באופן אירוני, במזרח התיכון יש אחוז הכי גבוה יחסית של זוכי פרס נובל לשלום: שמונה מתוך ה-20.
מקור: וושינגטון פוסט
פרס נובל – על פי דתות
בחודש אוגוסט השנה ריצ’ארד דוקינס הפיץ ציוץ שעורר הרבה רעש: מוסלמים ברחבי העולם קיבלו פחות פרסי נובל מקולג’ טריניטי, בקיימברידג’. עם זאת, הם עשו כמה דברים נהדרים בימי הביניים”.
All the world’s Muslims have fewer Nobel Prizes than Trinity College, Cambridge. They did great things in the Middle Ages, though.
— Richard Dawkins (@RichardDawkins) August 8, 2013
דוקינס צדק: 32 זוכי פרס נובל למדו בקולג’ הגדול בקיימברידג’, יותר ממספר פרסי הנובל שהוענקו לבני הדת המוסלמית. רוב הזוכים (כ-60%) נוצרים, 24% בעלי רקע יהודי (26% מהזוכים בפרס נובל לפיזיקה הם יהודים או בעלי רקע יהודי). זה נתון מדהים בהתחש בבכך ש-0.02% מאוכלוסיית העולם יהודים, ואילו 16% אתיאיסטים או לא משתייכים לדת. עם זאת, זה די חסר ערך לייחס עליונות לדת מסוימת על פני אחרת על פי פרס נובל. רוב הזוכים גברים, רובם בני 60 ומעלה מרקע אנגלו-סכסי.
“בשנה שעברה השתתפתי בקבלת פנים חגיגית במשכן הכנסת לציון זכייתו של פרופ’ דן שכטמןבפרס נובל בכימיה. למברכיו, שציינו בהתפעלות את מספרם הגדול של זוכי הנובל הישראלים מתוך מדינה קטנה כל כך, ענה פרופ’ שכטמן בזו הלשון: “כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שמחצית מיהודי העולם חיים בישראל וכי עד היום זכו כ-200 יהודים בפרס נובל, מגיעים למסקנה כי סיכוייו של יהודי לזכות בפרס הנכסף יגדלו פי עשרה אם יבחר להתגורר מחוץ לגבולות המדינה”.
ישראל, אם שאלתם, ממוקמת במקום ה-11 ברשימת המדינות שאזרחיהן זכו בפרסי נובל ביחס לגודל האוכלוסיה. תיאורטית יש 15 זוכי פרס נובל על כל 10 מיליון ישראלים.
מקור: ויקיפדיה
הנה רשימת הישראלים שהביאו כבוד רב למדינת ישראל בעת שזכו בפרס המכובד: 1 בפרס נובל לספרות, 3 בפרס נובל לשלום, 2 בפרס נובל לכלכלה, 6 בפרס נובל לכימיה.
1. ש”י עגנון
שמואל יוסף עגנון היה הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל. בשנת 1966 זכה עגנון, יחד עם נילי זק”ש, משוררת יהודייה ילידת גרמניה, בפרס נובל לספרות “עבור יצירתו הספרותית האופיינית השזורה מוטיבים מחיי העם היהודי”.
2. מנחם בגין
ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, מנחם בגין, זכה בשנת 1978 בפרס נובל לשלום. פרס זה ניתן לו ולאנוואר סאדאת, נשיא מצרים, לאחר חתימה על הסכם קמפ דויוד שהוביל לחתימת הסכם השלום עם מצרים, הסכם השלום הראשון שחתמה ישראל עם מדינה ערבית.
3-4 יצחק רבין ושמעון פרס
בשנת 1994 זכו ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, ושר החוץ דאז, שמעון פרס, גם הם, בפרס נובל לשלום. מי שחלק איתם את הזכייה היה יאסר ערפאת ראש הרשות הפלסטינית. נימוק זכייתם היה “על מאמצם ליצור שלום במזרח התיכון וחתימתם על הסכמי אוסלו”.
5. דניאל כהנמן
משמאל: דניאל כהנמן וורנון סמית
צילום Hans Mehlin, דרך Nobel Prize
פרופסור דניאל כהנמן, פסיכולוג קוגנטיבי שמחלק את חייו בין ארה”ב לישראל, זכה בשנת 2002 בפרס נובל לכלכלה. בנימוק לקבלת הפרס נכתב “על שילוב תובנות מן המחקר הפסיכולוגי במדע הכלכלי, בפרט בנוגע לשיפוט אנושי וקבלת החלטות בתנאים של חוסר וודאות”. את זכייתו חלק דניאל עם ורנון סמית, פרופסור לכלכלה ולמשפטים בארה”ב.
6-7. אברהם הרשקו ואהרון צ’חנובר
מחקר פורץ דרך על פירוק חלבונים בגוף האדם זיכה, בשנת 2004, את אברהם הרשקו ואהרון צ’חנובר, שני פרופסורים לביו-כימיה מהטכניון, בפרס נובל לכימיה. בכך הם הפכו למדענים הישראליים הראשונים שזוכים בפרס, אותו חלקו עם אירווין רוז, פרופסור אמריקני.
8. ישראל אומן
“תורת המשחקים” הוא בהחלט מקצוע בעל שם מסקרן, ואת פרופסור ישראל אומן, מהאוניברסיטה העברית, כנראה הוא מסקרן אף יותר. בשנת 2005 זכה אומן בפרס נובל לכלכלה, יחד עם תומאס שלינג, פרופסור לכלכלה מארה”ב. בכך נימקו השופטים את החלטתם: “על ששיפרו את הבנתנו לגבי קונפליקט ושיתוף פעולה באמצעות ניתוח מתחום תורת המשחקים”.
9. עדה יונת
בשנת 2009 היתה הפרופסור עדה יונת, ביו-כימאית ממכון וויצמן למדע, הישראלית הראשונה שזכתה בפרס נובל. בפרס נובל בכימיה היא התחלקה יחד עם תומאס סטייץ ונקטרמן רמאקרישנן, והוא ניתן להם בשל תרומתם הרבה למען הבנת מבנה הריבוזום.
10. דן שכטמן
צילום: Frida Westholm, דרך: Nobel Prize
דן משמש כפרופסור מחקר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון. בשנת 2011 זכה בפרס נובל לכימיה, על גילויים של גבישים קוואזי-מחזוריים. גבישים אלה מתאפיינים בסימטריה שאינה מתיישבת עם מחזוריות.
11-12. אריה ורשל ומייקל לוויט
משמאל: אריה ורשל, מייקל לוויט ומרטין קרפלוס
Wikipedia, Harvard University דרך Times of Israel
הפרופסורים ורשל ולוויט מחלקים את חייהם בין ישראל לארה”ב. לאחרונה הוכרז באופן רשמי כי הם יזכו בפרס נובל לכימיה בשנת 2013 יחד עם פרופ’ מרטין קרפלוס, יהודי-אמריקני המתמחה בכימיה תיאורטית. הפרס ניתן להם על תרומתם בפיתוח מודלים ממוחשבים המסייעים להבנת מערכות כימיות מורכבות.
