“שנות ה-80″, הסדרה הקומית החדשה של שלום אסייג, עלתה ביום ה’ האחרון ב”רשת”. לילך וולך, מבקרת הטלוויזיה של וואלה!, לא התלהבה וכינתה את ההומור בה “אנכרוניסטי, נמוך ועדתי”. עד כאן עסקים כרגיל בכל הקשור לטלוויזיה: סדרה חדשה עולה, חלק מהמבקרים אוהבים, חלק פחות.
אבל במקרה הזה, הביקורת לא היתה המילה האחרונה. אתמול פרסם אסייג סטטוס בעמוד הפייסבוק האישי שלו שיצא נגד וולך:
חברים יקרים
לילך וולך מבקרת הטלוויזיה של וואלה, לא אהבה את הסדרה, ההומור נמוך ורדוד בעיניה, באופן כללי כל מה שאני עושה לאורך השנים רדוד בעיניה. וראו איזה פלא גיליתי שהבחורה עושה סטנדאפ ( אם אפשר לקרוא לזה סונדאפ) אז צירפתי לכם לינק, כדי שתראו כמה כשרון יש לבחורה וכמה ההומור שלה משובח, תהנו. עד כמה שאפשר.
הפוסט עמד בעמוד הפייסבוק של אסייג במשך כ-18 שעות, עד שהוסר על ידו. במהלך השעות האלה הפוסט הספיק לצבור כ-850 לייקים ומאות תגובות – רובן בעד אסייג ונגד המבקרת, אך חלק גם נגד הקומיקאי. זוהר איילון כתב:
שלום, הצורך שלך להתנגח במבקרת טלוויזיה שלא אהבה את הסדרה שלך הוא לא מובן. זה לא משנה מה רמת הסטנדאפ של לילך, התפקיד שלה הוא לבקר ועל כך משלמים לה. היא לא אהבה את הסדרה וזו זכותה. ללכת ולחפש ברשת חומר עליה ולפרסם את הסטנדאפ הראשון שלה על במה, זה פתטי ועלוב וכמי שמעריך את החומרים שלך, חבל לי שאתה יורד לרמה הזאת.
מוקדם יותר היום החליט אסייג להסיר את הסטטוס המדובר מהעמוד שלו, ולאחר מכן פרסם פוסט שמסביר למה הסטטוס המקורי הוסר. לטובתו אפשר להגיד שהוא בחר לסיים את זה בצורה ישירה ומכובדת:
ומה עם וולך עצמה? היא לא כתבה או הגיבה על המקרה באופן ישיר – אך כן הפיצה בעמוד הפייסבוק שלה מספר ממים שנוצרו בעקבות התקרית, מה שמלמד שגם היא, ככל הנראה, לוקחת הכל ברוח טובה:
לואיס סי.קיי מצטרף למאבק. דרך רז ציפריס
זכות השתיקה. דרך שחר אבן-דר מנדל
הסיפור הזה מלמד קצת על היחסים הלא נעימים לפעמים בין מבקרים לבין יוצרים. אפשר להבין את אסייג, שהשקיע חודשים ארוכים בפיתוח הסדרה שלו, ואת הרצון שלו שכולם יאהבו אותה. אפשר גם להבין את וולך, שמקבלת כסף על הבעת דעתה על הסדרות שהיא רואה, וכתבה ביקורת מנומקת על למה היא לא אהבה את “שנות ה-80”.
אנחנו שמחים לראות שבמקרה הזה התקרית הזאת הסתיימה בצורה רגועה יחסית – עם עקיצות קלות בלבד וחזרה לפרופורציות אחרי כמה שעות. כבר ראינו מקרים דומים שהסתיימו בצורה הרבה יותר חמורה.
