“הכוכב הבא”, גלגול הריאליטי של “כוכב נולד”, פרצה לחיינו שלשום ברעש וצלצולים, והסיבה העיקרית שאני יודע על כך היא הסטטוסים של החברים שלי בניוזפיד בפייסבוק. כן, בשנים האחרונות המסך הקטן הפך תלוי יותר ויותר במסכים קטנים עוד יותר כדי להפיץ את בשורתו. ב”קשת” מודעים לכך וחשבו על פורמט טלוויזיוני נועז (באמת) ומרובה פלטפורמות שמניע צופים מהסמרטפון לטלוויזיה ולא כמסחטת כספים בלבד.
ואמנם, הפורמט החדש נענה לרוחות הזמן העכשווי ומעניק לצופים כח שיפוטי מוגבר בתוכנית, והם יכולים לבחור ללא תשלום באמצעות אפליקציה מהטלפון הנייד. עד כאן גם אני, אילו שאלו אותי (ולא), הייתי חותם על הפורמט כטלוויזיה שחפצה לא להישאר מאחור ולדמם צופים. מכאן והלאה העניינים הופכים מוזרים ומעוררים חשד ש”הכוכב הבא” אינו פורמט חדש של תוכנית מוזיקלית אלא סאטירה מבריקה על ריאליטי.
ב”כוכב הבא”, המתמודד מתחיל לשיר מאחורי מסך ענק וסגור, בליווי פסנתר בלבד, כאשר הוא אינו רואה לנגד עיניו את השופטים או את הקהל. עם תחילת השיר, הצופים בבית מתחברים לאפליקציה ובכוחם להחליט, בזמן אמת, אם המתמודד עובר או לא עובר. ברגע שהמתמודד יגיע ל-70% הצבעות ‘עובר’ ומעלה (קולות הצופים והשופטים יחד) – המסך נפתח והוא עובר לשלב הבא. המסך השחור הזה שמולו שר המתמודד מתמלא בתמונות קטנות של מצביעים, בדומה לאייקונים הריבועיים של אפליקציות לאייפון.
באופן לא מודע לחלוטין לעצמו (או שכן), ב”קשת” יצרו מסך בתוך מסך. למעשה, מסך סמרטפון ענק בתוך מסך הטלוויזיה, והיה מי שהעיר על הדמיון הרב בין “הכוכב הבא” לפרק השני של העונה הראשונה של “מראה שחורה”, סאטירה על תוכניות בידור. הפרק מתאר עולם בו לא ניתן לדלג על פרסומות שתופסות את הצופים בכל מקום ובכל שעות היום מבלי שיוכלו לדלג עליהן, ופסגת השאיפות היא ריאליטי כשרונות בשם “הוט שוטס”, שמציע למשתתפים הזדמנות להימלט מכלוב העבדים הדיגיטלי בתוכו נכלאו.
לוקחים מרכיבים מתוכניות ריאליטי מצליחות (מי אמר “אקס פקטור”?) מותחים אותם לאקסטרים באמצעות מילת הקסם “אפליקציה” והנה לכם “פורמט”. אבל “הכוכב הבא” היא יותר מכך. בהתאם למגמה של השנים האחרונות, “קשת” עושה טלוויזיה גדולה מהחיים, עם סממנים פאשיסטיים, שממחישים באמצעות פירוטכניקה שהשופטים הם המולך והקהל מצביע לצלילי החליל שלהם. במקום להגביר את כוחם של הצופים, הם הפכו לאייקונים קטנים שלכודים במסך הגדול, שרביטים במקהלה עליה מנצחת ההפקה.
באשר לרטינות והסטטוסים על התוכנית ברשתות חברתיות, גם הרעים שבהם מסייעים להפיץ את הבאזז של התוכנית הלאה ויוצקים סקרנות במי שלא צפה בה. במילים אחרות: כאשר כותבים נגד רני רהב בפייסבוק, הוא יכול לסמן צ’ק בסעיף השירות הטוב ללקוח (כלומר, הוא עצמו). מן הסתם, רהב עצמו הוא הדבר הכי טוב שקרה ל”כוכב הבא”. דווקא הוא: חריג, לא תקני, נשמה טובה, גוער בפטריוטיות במתמודדת בת 18 שאמרה שהיא לא מתכוונת להתגייס לצבא, עובר מסך כבן אדם ומעניק לפורמט את מה שחסר לה מרוב מאמץ היי טקי: אנושיות.
אך ההברקה האמיתית של “הכוכב הבא” היא בהצבת מראה שחורה בפני הקהל שמראה לו כי חיינו הופכים לרצף בלתי נגמר מסך בתוך מסך בתוך מסך. עובדה זו כלשעצמה עלולה לגרום לצופים לנוע באי נחת בכסא שלהם ולמנוע מ”הכוכב הבא” להפוך להצלחה גדולה. רני רהב אינו העונש. העונש הוא הכבלים הבלתי נראים ששמים על עצמם הצופים.
מתוך “מראה שחורה”
מתוך “מראה שחורה”
