צריך להיות זומבי כדי לא להבין שיש משהו מאוד רקוב בטלוויזיה שלנו. ליתר דיוק, שלהם. הטלוויזיה המסחרית מעולם היא לא הייתה כל כך מנותקת למציאות הישראלית.
הקרב צמוד! הסטארטאפ לסטודנטים “כוורת” מייצג את ישראל בתחרות בינלאומית ויש לו סיכוי לנצח בעזרתכם! כדי להצביע לחצו על הלינק סמנו את Student Hive ולחצו על Vote Now
נכון, יש לנו אנשי טלוויזיה מוכשרים, שמצטיינים בחיטוט בשסעים גלויים ביד אומן, אך כל זאת ללא שמץ של ערעור על יחסי הכוחות. ביד אחת היא מעוררת שדים עדתיים בעזרת אמנון לוי וביד השנייה היא ממליכה את טהוניה על פני לבנה. כל זאת באצטלה של “אתם החלטתם”. היא מצדה פונה למי שהכתיר אותה כנסיכת הכלום בדברי תודה נרגשים: “האח הגדול, אני אוהב אותך תמיד“, לא מודעת לאירוניה בדבריה.
בשיחה אחרונה ומרגשת עם האח הגדול הוא אמר לה: “לא היית דיירת קלה, לא לאח הגדול לא לשאר הדיירים אבל גם לא לעצמך. היית מצחיקה וחמודה, אבל גם חזקה, נחושה, אפילו בוטה. היו לך רגעים קשים והאח הגדול חושב שאולי בזכות הקושי הזה ובזכות היכולת שלך להסתכל על עצמך ולנסות ללמוד נכנסת ללב של כל כך הרבה אנשים. האח הגדול מקווה שתצליחי להשאיר כמה שיותר מהקושי בבית ותצאי החוצה עם כמה שיותר טוב, ותקבלי את כל האהבה שאת עומדת לקבל. לפני שנכנסת לבית סיפרת שיש לך 11 אחים. עכשיו יש לך עוד אחד, אח גדול שאוהב אותך מאד”.
נכון, לערוץ 2 יש עדיין כח רב בסדר היום הציבורי, ויעידו הסטטוסים שהציפו את הפיד אמש והדיונים חסרי המשמעות בשאלה אם טהוניה או לבנה היו צריכים לנצח. חסרי משמעות כמעט כמו השאלה אם יש פער בין מזרחיים לאשכנזיים ולא, למשל, כיצד משקמים את מערכת החינוך הישראלית עם קצת יותר ממילים יפות שמישהו אחר כבר אמר לפניך, ומעניקים הזדמנות שווה לכל ילד בישראל, לא משנה מאיזו עדה. קווי הדמיון בין ה”האח הגדול 5″ ל”שד העדתי 1″ דומים להפליא: בדומה לשיחות על מזג האוויר, הן נועדו להעביר את הזמן, להפר את השקט ולהסיח את הדעת מאי נעימויות אחרות. למשל, הפעלה ברוטלית של מג”ב נגד בית קפה בתל אביב, טילים בדרום ומלחמת אזרחים מצפון.
מספר קרוב לשיא של 1.25 מיליון ישראלים צפו בתוכנית הגמר של “האח הגדול 5”, אך העונה ככלל הייתה חלשה. היהלומים שבכתר של הטלוויזיה הישראלית, סברי מרנן, האח הגדול בעונתו החמישית, כוכב נולד, למרות הפורמט החדש, כולן מעוררים תחושה של עוד מאותו דבר, של חוסר תעוזה או חפירה בנבכי החברה הישראלית במובן הטוב של המילה. לא כדאי להתבלבל מהרייטינג: המספרים הם שיקוף של עבר ולא של עתיד. ערוץ 2 במתכונתו הנוכחית חי על זמן שאול. קהל צופי הטלוויזיה היום אינו אלא נישה – גדולה אמנם – של זומבים שטוב להם במציאות המדומה עם דיונים בנוסח טהוניה או לבנה. בפועל, הטלוויזיה מדממת צופים ומפרסמים בשנים האחרונות. קהל שניזון מהרשת כמדיה עיקרית וגיבש לעצמו סדר יום אלטרנטיבי של הורדות סרטים ופייסבוק, שעבורו משמעות האח הגדול היא רק סטטוסים של חברים בניוזפיד.
התוכנית החדשה של קשת, “חי בלילה”, עוד אחת שאמורה לספר לכם “מה מגניב ברשת” בגמלוניות של איש עסקים שמנסה להשתלב בקומונת היפים, התגייסה לקדם את האח הגדול כיתר תוכניות קשת. כנראה שזה קצת פחות מ”סדר יום קצת אלטרנטיבי, קצת קליל וגם בלתי אמצעי”. התייחסות לרשת “כמקום המגניב והמפחיד הזה” שאפשר “למצוא בו דברים” מאפיינת את היחס האמביוולנטי של הטלוויזיה כלפי האינטרנט בשנים האחרונות. מצד אחד היא מרותקת מהמדיה ונרטטת מהאפשרות לתת לגולשים קול ובמה. מצד שני, היא לא מתייחסת אליהם כשווים אלא כמאגר פוטנציאלי של זומבים שחייבים למצוא דרך לרסן אותם. הייתי אומר שאין להם מושג מה מצפה להם בשנים הקרובות אבל למה לגלות את הסוף ולקלקל מראש את כל הכיף?
מורן שריר, “הארץ”: “ביום כזה, יום פקודה, אנחנו מגלים שיש ל”קשת” בעצם רק הפקה אחת ומסביבה כמה וכמה תאים רדומים שמשרתים אותה בחשאי. בדרך כלל ההסוואה שלהם לא מאוד מוצלחת – קל לראות בשביל מי הם עובדים. אבל בכל זאת, הם משתדלים להיראות עסוקים וחשובים עם האייטמים על האביזרים החדשים לרכב והסרטונים שמשגעים מהאינטרנט, ואז ביום אחד כל האישיות שלהם נמחקת והם, קליפות של תוכניות טלוויזיה, מבצעים הוראות עם מבט חלול בעיניים”.
אסד מתחרפן
SMART S
סגרה קמפיין
