ככל שהלפטופים הופכים קטנים וקלים יותר, לצד הטאבלטים החדשים, הרעיון של רישום סיכומים מהשיעור בכתב יד נראה מיושן לסטודנטים רבים. זה נראה הרבה יותר קל להקליד כאשר צריך לעבד הרבה מידע. היתרון הנוסף הוא ביכולת לערוך את הטקסט בקלות כאשר הוא בפורמט דיגיטלי, לערוך בו חיפוש ועוד. אבל מתברר שיש עדיין יתרונות בדרך המיושנת.
מחקר חדש מצביע על מקדם ההסחה הגבוה של לפטופים וטאבלטים כבעיה משמעותית. כאשר נמצאים בהרצאה משעממת זה מפתה לעבור לפייסבוק שנמצאת במרחק לשונית. עניין נוסף שעלה במחקר הוא כי דווקא האיטיות הרבה יותר ברישום בכתב יד היא זו שהופכת את הפעולה הזו ליעילה יותר בטווח הארוך.
במחקר שפורסם בכתב העת Psychological Science, החוקרים פם מולר מאוניברסיטת פרינסטון ודניאל אופנהיימר מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס ביקשו לבחון את ההשפעה על הלמידה של רישום הערות בכתב יד מול הקלדה במחשב.
הם גילו כי כאשר אנשים מקלידים את תמלול השיעור הם נוטים להקליד כמה שיותר טקסט מתוכן ההרצאה. ואילו האנשים שכתבו בכתב יד נאלצו להיות סלקטיבים יותר מאחר ואי אפשר לכתוב במהירות דומה להקלדה. העיבוד הנוסף שהסטודנטים עשו בנוגע לחומרים שהם בחרו רשום סייעו להם לבזכירת החומר.
החוקרים מציינים כי אפשר לערוך רישומים בשתי שיטות: תמצתית וגורפת. השיטה התמציתית היא לתמצת, לרשום בנקודות ולערוך מיפוי רעיוני של ההרצאה בעוד השיטה הגורפת היא לכתוב את כל מה שנאמר.
השיטה הראשונה מערבת תהליך בשם היפותזה מקודדת, ולפיה כאשר אדם רושם הערות פועל אצלו תהליך עיבוד של לימוד והפנמה. השיטה השניה, שמכונה היפותזת האחסון החיצוני, אינה כרוכה בעיבוד בשלב הרישום אך מאפשרת לאדם לעבור בדיעבד על רשימותיו (או רשימת חברו). התפישה הזו אומרת כי אדם מתייחס ללפטופ כאל אחסון זכרון חיצוני שפותר אותו מהצורך לבצע כל עיבוד למידע בזמן אמת.
עבור הבדיקה החוקרים נעזרו בסטודנטים והציגו בפניהם הרצאות TED בנושאים שונים. הם גילו כי סטודנטים שנעזרו בלפטופים שלהם כדי לכתוב את תכני ההרצאות כתבו הרבה יותר מאשר סטודנטים שכתבו הערות בכתב יד.
כאשר בחנו החוקרים עד כמה זכרו הסטודנטים את המידע שנחשפו אליו, הם גילו הבדל ניכר בהתאם לשאלות שנשאלו. באשר לשאלות שנוגעות למידע עובדתי כמו מספרים או תאריכים, שתי הקבוצות עמדו יפה במשימה. אך בהקשר לשאלות יישומית-קונספטואליות כמו “מה היו ההבדלים בין הגישות של יפן ושוודיה לשיוויון בחברה?” משתמשי הלפטופים קיבלו ציונים נמוכי בהרבה.
במחקר השני נאמר לסטודנטים במפורש לא לתמלל את כל תוכן ההרצאה ולמרות זאת הם תמללו כמו תוכים. ככל שהם תמללו יותר הם זכרו פחות. כדי לבחון את היפותזת האחסון החיצוני החוקרים ביקשו מסטודנטים לסקור את ההערות שרשמו לאחר ההרצאה. הם הניחו כי העובדה שהסטודנטים הקלידו תמלולים נרחבים מההרצאות בהיקף גדול יותר מעמיתיהם שרשמו בכתב יד עשויה לסייע להם להשיג תוצאות טובות יותר במבחן. אך הם גילו כי סטודנטים שרשמו הערות בכתב יד עדיין הצליחו יותר במבחנים.
“זו עדות שמרמזת על כך שרישום סיכומים בכתב יד עשוי להיות בעל יתרונות עדיפים על פני אחסון חיצוני”, כותבים החוקרים.
האם מחקרים כאלה יכולים לשכנע סטודנטים לחזור להשתמש בעט ובנייר? החוקרים מאמינים שזה יהיה קשה לשכנע אותם לחזור לאחור, אך יש טכנולוגיות משופרות לרישום ואחזור מידע עם עטים דיגיטלים בנוסח Livescribe, עטי סטילוס וטאבלטים שמאפשרים גם לסטודנטים שנעזרים באמצעי קלט דיגיטלים לעבד את המידע שהם רושמים.
Livescribe. טכנולוגיות הקלט הדיגיטליות משתפרות
