לפני כמה זמן רציתי להתייחס בפייסבוק לנושא שבשפת הרשתות החברתיות קוראים לו #נישתי. מעט אנשים מבין 5,000 חבריי ו-2,200 עוקבי מכירים את הנושא וידעו על מה מדובר ללא הקדמה ארוכה וטרחנית שביקשתי להימנע ממנה. הרשת החברתית נוטה לדכא יוזמות כאלה מעצם היותה כל כך המונית. אם פוסט מתפרסם בפייסבוק ולא קיבל לייקים או תגובות – האם בכלל פורסם?
החלטתי לפרסם את הפוסט הנישתי שלי בכל מקרה ולהפתעתי הוא זכה למספר אסטרונומי של 30 לייקים וכ-15 תגובות, הרבה יותר מכפי שצפיתי. אבל היה בו סיפוק שעלה מבחינתי על פוסטים אחרים שלי שגרפו מאות לייקים. הסיבה כפי שהבנתי אותה הייתה באיכות הדיון שנוצר ובמשתתפים שעשו לי לייקים, שאותם הערכתי. אבל זה באמת היה יוצא דופן.
פחות לייקים, יותר סלפי
אף אחד לא רוצה להרגיש לא אהוב ועל כן הפוליטיקה של הממשק כופה על משתמשי פייסבוק לכוון לרוב למכנה המשותף הרחב ביותר. התוצאה הבלתי נמנעת היא שהרשת החברתית הפכה למדיית המונים, מרחב בו מתפרסמים הגיגים של כותבים פופולרים, קישורים חדשותיים ופרסומות. הניוזפיד זה מקום מגוון, אבל נוטה להיות מאוד לא רלוונטי או קהילתי. עד כדי כך התרחקה פייסבוק מרשת חברתית עד כי אנשים נרתעים לעתים משיתוף רגעים מהיום יום שלהם ומנסים במקום זאת לקלוע לטעם ההמון באמצעות בדיחות ואמירות שקל לחבב.
יש פה ושם ממים בועטים, פוסטים מעוררי מחשבה אך לרוב שמתי לב שרבים מהפרסומים בפייסבוק לא אישיים באמת. אבסורד ככל שזה נשמע, רשת חברתית כמו פייסבוק לא שמה אנשים במרכז. אם אי פעם שפכתם את הקרביים בפייסבוק, תמיד יימצא מגיב שיקרא לכם להתבייש, יציין שהגזמתם, ינסה לסתום לכם את הפה במקרה הטוב או ממש לדווח עליכם לאח הגדול, עד כדי סכנה להשעיית החשבון שלכם במקרה שהדיווח שלו יתקבל.
הסרת חומות הפרטיות בפייסבוק – כאשר כל פוסט מוגדר בברירת מחדל “ציבורי”, ובמקביל הרחבת היכולת של מנוע החיפוש של פייסבוק שמאפשר למצוא כל פוסט שפורסם ברשת החברתית מחייבים כל משתמש לחשוב פעמיים לפני הלחיצה על כפתור “פרסם”. האם הוא רוצה שהמעסיקים שלו בהווה ובעתיד יהיו חשופים אליו? האם הוא בטוח שילדיו יקראו? האם זה סבבה מבחינתו שהדודה והאמא וחברים ישנים מספסל הלימודים ידעו את זה?
הדרך בה הדוגמנית והשחקנית אשלי בנסון בחרה לבלות את יום הולדתה - עדכונים בסנאפ'אט מכוונים ישר לחזה
אי אפשר לשמר אווירה אינטימית ברשת כל כך רחבה, עד כדי כך שקשה להתייחס היום לפייסבוק במונח רשת חברתית. התוצאה היא בריחה של 11 מיליון צעירים מפייסבוק מאז 2011 על פי הערכה של הטיים. זו לא בעיה של כלל המדיה החברתית אלא רק של פייסבוק. רשתות חברתיות אחרות לא רשמו ירידה במספר המשתמשים הצעירים.
הסיבה לשינוי על פי הנתונים שמצטברים היא נטיה גוברת ככל שהגיל פוחת לערוצי מדיה צרים ואינטימיים (narrowcast). במקום לפרסם סטטוסים גנריים וסטריליים לכמה שיותר אנשים, צעירים משתפים סלפים ורגעים מהכיתה עם חברים טובים ברשתות כמו “סנאפצ’אט” או פידים סגורים באינסטגרם ושיחות ב”מסנג’ר” של פייסבוק.
במחקר של מרכז Pew שפורסם בחודש אוגוסט בשנה שעברה דווח כי 49% ממשתמשי הסמרטפונים בגילאים 18 עד 29 משתמשים באפליקציות מסרים כמו Kik, ווטסאפ ואחרים ו-41% מעדיפים אפליקציות שמוחקות הודעות שנשלחו כמו סנאפצ’אט. בהשוואה, רק 22% מבני הגיל הזה השתמשו בלינקדאין. אפלקיציות המסרים מנצחות כל רשת חברתית רגילה. 70% מהאנשים בני 18 עד 29 דיוחו שהם משתמשים בפייסבוק לפחות פעם ביום אך מחקר מעמיק יותר גילה כי הם לא יוצרים שום תוכן חדש שם. את התמונות, העדכונים והתגובות שלהם הם שומרים ל”גנים נעולים” כמו סנאפצ’אט.
למה זה קורה?
התהליכים האלה עדיין טריים מדי בשביל מחקר אקדמי משמעותי אבל נראה כי ככל שהגיל הממוצע של משתמשי פייסבוק עלה (48% מהגולשים בני 65 ומעלה משתמשים בפייסבוק, על פי Pew), היא הפכה אטרקטיבית פחות עבור צעירים. כמה אנשים כבר יכולים להרגיש חופשיים להתבטא בידיעה שההורים שלהם בקהל?
נוסף על כך, הפתיחות של פייסבוק למנועי חיפוש ולחיפוש הפנימי הולכת ומסתמנת כחסרון ולא יתרון. מדיה חברתית דומה יותר לשיחה מאשר לפרסום בכתב. ומי לא אמר כמה שטויות בחייו בשיחות בין חברים? אבל בשיחה, כמו בשיחה, נשמח מאוד אם לא יהיה מי שיקליט אותנו ויזכיר לנו את השטויות האלה לדראון עולם.
סנאפצ’אט, שמוחק סרטונים, תמונות ועדכונים דקה לאחר פרסומם, מספק למשתמשים שלו חופש מהלחץ המתמיד על המשתמש לפקח על המוניטין שלו און ליין. ולבסוף, יש צורך מובן להפריד בין האישי למקצועי, שנוטים מאוד להתערבב ברשתות כמו פייסבוק. הפרופיל שלנו בלינקדאין, למשל, אמור להיות מייצג ונרצה שכמה שיותר אנשים יהיו חשופים אליו. הבדיחה שזרקנו בטוויטר אחרי כמה בירות – לא בהכרח.
סנאפצ'אט. עדכונים קצרי מועד וטוב שכך
נטייה גוברת בעיסוק עצמי. לשון הקשת בסנאפצ'אט
מבחינת המפרסמים המגמה היא די מטרידה. אם צעירים פחות נוטים לספק פרטים אישיים אודות עצמם ומפסיקים לעשות לייקים ושיתופים בפייסבוק, זה עלול להשפיע לרעה על הפרסום. פייסבוק משתמשת במידע שהיא אוספת מפעילות של משתמשים כדי לכוון את הפרסומות לקהל המתאים להן. בשנת 2015 רשמה החברה רווחים של קרוב ל-18 מיליארד דולרים, רובם מפרסום. אם צעירים יפסיקו לשתף פעולה עם האלגוריתם של פייסבוק ולא יאכילו את מפלצת הלייקים, מקור ההכנסות הזה בסכנה.
שפתיי ברווז כובשים את העולם, אם נרצה או לא נרצה
ההבטחה של המדיה החברתית היא לספק מרחב ציבורי חזק ופתוח שיאפשר לרעיונות להתפשט ולספק כח להמונים. יש סיכוי מסוים, על פי הפניית העורף של צעירים לפלטפורמות האלה, כי העתיד יהיה שונה בתכלית, ויורכב מזרמים של שיחות שחלקם סגורות ומתנהלות בערוצים רבים, חלקם חמקמקים ובלתי נראים.
