חוקרת רוסיה שיחררה 48 מיליון מאמרים אקדמים לעיון חופשי ברשת באתר שהוא מעין גירסה אקדמית ל”פיראט ביי” והיא מסרבת לסגור אותו למרות צו של בית משפט ותביעה של Elsevier, אחד המוציאים לאור האקדמים הגדולים בעולם.
אלכסנדרה אלבקיין הקימה את Sci-Hub בשנת 2011 לאחר שהייתה מתוסכלת מכך שלא יכלה להרשות לעצמה לשלם עבור גישה למאמרים האקדמים שהיו דרושים לה לצורך מחקר. האתר הפך מאז ויראלי, עם מאות אלפי מאמרים חדשים שמתווספים מדי חודש.
בשנה שעברה בית המשפט המחוזי בניו יורק הוציא צו המורה על סגירת האתר לבקשת Elsevier. למרות זאת, אלבקיין החליטה להיאבק והעלתה לדיון את השאלה למי שייכות הזכויות על המחקרים האקדמיים. תשלום של 32 דולר למחקר נשמע מטורף כאשר אתם זקוקים לעשרות או מאות מאמרים כאלה לצורך מחקר, סיפרה אלבקיין ל-Torrent Freak בשנה שעברה. “הגישה למאמרים האקדמים צריכה להיות חופשית לכולם בלי קשר למשכורת שלהם או לשיוך האקדמי שלהם”.
אם זה נשמע כמו מאבק רובין הודי זה רק מפני שזה ממש כך. המנויים על כתבי העת המדעיים הפכו כה יקרים עד כי גם אוניברסיטאות מובילות כמו הארוורד וקורנל הודו כי הן לא יכולות לעמוד בהן יותר. 15,000 חוקרים חתמו על עצומה להחרים את Elsevier עקב חומת התשלום היקרה שלו. כמובן שהמציאות אינה בצבעי שחור ולבן וההוצאות לאור האקדמיות עשו לא מעט טוב. הן תרמו למחקר האקדמי בזכות ביקורת עמיתים ובימים שקדמו לאינטרנט הם סייעו בהפצת הידעץ
אך בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים תוהים אם ההוצאות לאור האלה תורמות לקידמה המדעית או דווקא תוקעות מקלות בגלגלים של הפצת הידע. מספר גדל והולך של מוציאים לאור גובים מחוקרים תשלום עבור פרסום המחקר שלהם – לרוב אף ללא הליך מוסדר של ביקורת עמיתים או עריכה בסיסית. חוקרים זקוקים לפרסומים האלה כדי לזכות בהכרה אקדמית ולהתקדם בקריירה.
כאן Sci-Hub נכנס לתמונה. כאשר משתמש מחפש באתר מאמר, הוא מנסה בתחילה להוריד אותו ממאגר המידע הפיראטי LibGen. אם זה לא עובד, האתר יכול לעקוף את חומות התשלום של כתבי העת באמצעות סיסמאות שנתרמו על ידי חוקרים אקדמים אנונימיים. זה אומר ש-Sci-Hub יכול לגשת לכל מאמר שפורסם על ידי ההוצאות הגדולות, בהן JSTOR, Springer, Sage ו-Elsevier, ולהגיש אותו לעיון המחפש חינם תוך שניות. לאחר הפריצה האתר מגיש עותק של המאמר ל-LibGen כדי להמשיך לשחרר את הידע להמונים.
האם Sci-Hub, החופשי, שאינו למטרות רווח, הוא הפיראטי או דווקא ההוצאות האקדמיות המסחריות? על-פי מאמר שפירסם האקונומיסט ב-2012, ל-Elsevier רשם הכנסות של מעל ל 3 מיליארד דולר עם רווחיות של 1.2 מיליון דולר (37% רווחיות). כשכל העיתונים חווים משבר כלכלי חריף ותחרות חריפה מול הדיגיטל, הגן הנעול של כתבי העת האקדמיים שירת אותם היטב. אבל נראה כי עבור ההוצאות האקדמיות מדובר בקרב מאסף. דינם של הדינוזאורים להיכחד ואנו בפתחו של עידן חופשי. מסביר סיימון אקנהאם ב-Big Think:
“בבת אחת נוצרה רשת שמספקת גישה מקיפה יותר למדע מאשר כל אוניברסיטה בנפרד או ממשלה, בכל מקום בעולם. Sci-Hub מספק עולם שלם של ידע של אינספור מוסדות אקדמים”.
כמובן שהמוציאים לאור הגדולים לא מרוצים והמומחים צופים כי Elsevier תזכה בתביעה ב-750 עד 150,000 דולר עבור כל מאמר פיראטי. מדובר בפיצויים של מיליוני דולרים. למרות זאת, אלבקיין לא נרתעת. היא טוענת כי הגוף הבלתי חוקי הוא Elsevier ולא האתר שהקימה. “המודל העסקי של Elsevier הוא לא חוקי”, היא אמרה ל-Torrent Freak, בהתייחסות לסעיף 27 של הצהרת האו”ם לזכויות האדם, בו נכתב כי כולם זאים לזכות חופשית להשתתף בחיי הקהילה התרבותיים, ליהנות מהאמנויות וליטול חלק בקידמה המדעית ופירותיה”.
היא גם הסבירה כי המצב של ההוצאה לאור האקדמית שונה מתעשיית המוזיקה או הקולנוע, בה הפיראטית מנשלים את היוצרים מזכויותיהם. “כל המחקרים האקדמים נכתבים על ידי החוקרים, והם לא מקבלים כסף מדמי המנוי שגובה Elsevier”. היא מקווה שהפסיקה תקבע תקדים שיבהיר מי הבעלים האמיתיים של הרעיונות בעולם המדעי וישמוט את השטיח מתחת לפעילות ההוצאות האקדמיים. “Elsevier מנסה לסגור את הפעילות שלנו או להכריח אותנו לפעול בדארקנט וזה רק ממחיש את העניין שאנחנו מדגישים: שהציבור אינו הבעלים של הידע”, היא אמרה, “עלינו לנצח אותם ומוציאים לאור אחרים כדי להראות כי מה שהחברות המסחריות האלה עושות הוא רע בתכלית”.
מאחר ואלבקיין פועלת מרוסיה, סביר להניח כי גם אם Elsevier תזכה בתביעה נגדה, הסיכוי שהיא תצליח לגבות ממנה את סכום הפיצויים לא נראה גבוה. ולמרות זאת, מדובר במאבק אמיץ ועקרוני ולא כדאי להוצאות האקדמיות להשלות את עצמן. גם אם Sci-Hub ייפול, יקומו אחרים במקומו והידע האקדמי יהיה לבסוף חופשי.
דרך sciencealert.com