“חשבתי שאני מתה”: אבריל לאבין מגלה למה נעלמה

לא ברור כמה מכם זוכרים את הזמרת היפה והמוכשרת אבריל לאבין אבל הייתה פעם אחת כזו שסחפה עולם שלם אחר מעלליה ואז היא פשוט נעלמה לחור שחור תודעתי. ובכן, מתברר שהאמנית הקנדית חיה ובועטת ובימים אלה העניקה ראיון על מה שעבר עליה בכל התקופה הזו.

לאבין חשפה שהיא סבלה ממחלת ליים חמורה ושכבה במיטתה במשך חמישה! חודשים בלי יכולת לזוז או לנשום כמעט. “חשבתי שאני מתה”, סיפרה ל”פיפל” ולא להאמין שכל הייסורים שלה נבעו מנשיכת חרק.

בשנה שעברה החלה לאבין לחוש ברע ורופאיה לא הצליחו להבין מה עובר עליה. כבר ביום הולדתה ה-30, אותו חגגה בלאס וגאס עם חברות, היא הרגישה חלשה. “בקושי אכלתי”, אמרה, “וכשהלכנו לבריכה בסוף חזרתי למיטה. חברות שאלו, ‘מה קרה?’ ולא ידעתי”. בסוף רופא בישר לה שהיא סובלת ממחלת ליים, הנגרמת לרוב על ידי חיידק, אותה היא משערת חטפה כתוצאה מנשיכת חרק קצת מוקדם יותר.

השמועות על מצבה הבריאותי של לאבין נפוצו כבר בשנה שעברה, והודעה ישירה ששלחה הזמרת למעריץ אודות “ענייני בריאות” הפכה ויראלית. היא שלחה את מעריציה להתפלל עבורה עם ההאשטג #PrayForAvril בחודש דצמבר, אבל כעת לאבין מרגישה “הרבה יותר טוב” ואף החלה ליצור מוזיקה חדשה.

זו לא הפעם הראשונה שחרק כה קטן יוצר נזק כה גדול. מספיק לבהות בתוכניות “אסונות באוסטרליה” ולגלות איך אנשים כמעט נוטרלו לחלוטין ואיבדו את חייהם בגלל עקיצה או נשיכה בלתי נראית אפילו.

“לא ידעתי שחרק עלול לעשות כזה דבר”, סיפרה לאבין, “הרגשתי שאיני יכולה לנשום. לא יכולתי לדבר ולא יכולתי לזוז”. הזמרת העבירה את הזמן בביתה בקנדה, עם משפחה, סרטים ולא שכחה להציץ לראות מה קורה בעולם דרך רשתות חברתיות. טיפלו בה במסירות בעלה ואימה, שעברה להתגורר איתה. אחרי חודשים של שיקום לאבין חשה “80 אחוז טוב יותר”. לאבין המתוקה חוזרת לעניינים לאט ועובדת על המוזיקה שלה. ממרכז המניעה וההשליטה במחלות נמסר שלרוב מקרים של מחלת ליים מטופלים מהר עם אנטיביוטיקה למשך כמה שבועות.

דרך Marie Claire

מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
ישנים
חדשים פופולרים
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן