מוגש באמצעות בית ההשקעות הלמן אלדובי
עולם העסקים יכול להיות מקום ממש לא צפוי. חברות שהיום ממש למטה יכולות להפוך לרווחיות במיוחד מחר, ומשקיעים שהיה להם תיק מניות שלא היה שווה יותר מדי כסף יום אחד יוכלו למצוא את עצמם עם רווחי ענק ביום שלאחר מכן.
הנה דוגמאות לכמה סיפורי מהפך – של חברות שכבר הגיעו לסף פשיטת רגל, אבל אז החליטו להשקיע בדבר אחד מבריק שלא רק שהציל אותם מסגירה אלא שינה לגמרי את גורלן. לכו תדעו – אולי יש אחד תתפסו גם אתם חברה כזו רגע לפני המהפך, ותרוויחו בעצמכם מפלאות עסקיים כאלה.
1. אפל
קשה להאמין שאפל, אחת מהחברות הגדולות והעשירות בעולם, היתה על סף פשיטת רגל לפני פחות מ-20 שנה. בשנת 1997 החליטו בעלי המניות של החברה לבצע הימור אחד אחרון כדי לנסות להציל את אפל, שלא הצליחה אז להאבק מול מיקרוסופט ו-Windows שלה: להחזיר לתפקיד המנכ״ל את סטיב ג׳ובס, מי שהקים את החברה אך הודח ממנה לאחר שרבים לא הסתדרו עם סגנון הניהול שלו.
ג׳ובס חזר לכס המנכ״ל – ושינה את גורל החברה מקצה לקצה. הוא הצליח להוציא סדרה של מכשירים ששינו את עולם הטכנולוגיה כולו (האייפוד, האייפון והאייפד), הפך את סדרת המחשבים של אפל מכשלון מוחץ להצלחה והראה לכולם את המשמעות האמיתית של המילה ״קאמבק״.
גם אחרי מותו של ג׳ובס אפל מסרבת לדעוך. למרות תחזיות פסימיות של כל מיני פרשנים טכנולוגיים, החברה מצליחה שוב ושוב להכות את התחזיות ולהציג נתונים פיננסיים מצויינים. בקרוב היא מתכוונת לחלק את המניות שלה ביחס של 1 ל-7 – מה שאומר שהיא מאמינה שיש עוד המון אנשים שיהיו מוכנים להשקיע בה לקראת המוצרים הבאים.
2. נינטנדו
חברת נינטנדו היפנית היתה זו שהצילה את תעשיית משחקי המחשב העולמית בשנות השמונים (בזכות קונסולת ה-NES ודמותו של מריו השרברב), אבל בשנת 2006 היה נדמה שימיה ספורים. קונסולת המשחק של החברה באותה שנה, ה-Gamecube, היתה כשלון מהדהד, זאת בעוד הקונסולות המתחרות של סוני ומיקרוסופט היכו אותה שוק על ירך. נראה היה שאם נינטנדו לא תעשה מהלך דרסטי – היא תאלץ לסגור את העסק.
ואז הגיעה ה-Wii – קונסולת משחק שמבוססת על שליטת תנועה, שהפכה ממוצר נישה למכשיר טכנולוגי שיש בכל בית, סוג של תופעה תרבותית. הרעיון של נינטנדו היה להפסיק להתמקד בקדמה טכנולוגית, כמו שעשו באותה עת סוני ומיקרוסופט, ובמקום זה לשחק על קלף האינטואטיביות. וכך, ה-Wii היתה קונסולה חלשה מאוד טכנית – אך עם גימיק אחד מצויין ומשחק ממכר במיוחד שהגיע עם הקונסולה עצמה – משחק שעזר לה להפוך לאחת הקונסולות המצליחות בעולם בכל הזמנים, ולהעצים את חשבון הבנק של נינטנדו בהרבה מאוד מיליוני דולרים.
מעניין לציין שה-Wii הצילה את נינטנדו – אבל יכול להיות שההצלה הזו היתה זמנית. הקונסולה החדשה של נינטנדו, ה-Wii U, היא כשלון גדול שלא מצליח לשחזר את ההצלחה של אחותה הגדולה – והשנים האחרונות יהיו קריטיות בשביל החברה היפנית, שתצטרך להוכיח שהיא מסוגלת לתפוס שוב את אותו ברק בבקבוק כפי שהיא עשתה בעבר.
3. Rovio
Angry Birds הוא לא סתם משחק אייפון שהצליח – הוא משחק שמייצג בצורה הטובה ביותר את הפוטנציאל של משחקי סלולר. אך ל-Rovio, אולפן המשחקים שיצר את הסיפורים, היו גם הרבה מאוד כשלונות. למעשה – 51 מהם. 51 משחקים שנוצרו לפני הציפורים ולא הצליחו לייצר הכנסות.
Angry Birds נוצר כ״משחק אחרון ודי״, נסיון אחרון בהחלט ליצור משהו שיוכל להכניס לאנשי Rovio קצת כסף. אחרי כמה סקיצות למשחק נוצרה הסקיצה לציפור הזועמת האדומה, והשאר הסטוריה: סדרת משחקים שהפכה למותג שמכניס מיליונים, וסדרה את אנשי החברה לכל החיים.
4. לגו
תמונה: Shutterstock
חברת ״לגו״ נראית תמיד כמו חברה אלמותית, כזו שתשרוד כל דבר ותמיד תשאר איתנו. אך לפני עשר שנים בלבד החברה היתה במצב כלכלי איום, כזה ששם אותה בסכנה מלהפוך מחברת המשחקים האהובה בעולם לסדרה של מוצרים נוסטלגיים ותו לא.
בהנהלת לגו החליטו לנסות להציל את החברה על ידי שימוש בנכס הכי גדול שלה: המעריצים הוותיקים. חובבי לגו וותיקים ומוכשרים גויסו לתפקידי מפתח בחברה, מתוך בחברה שמי שבאמת אוהב את החברה ידע איך להציל אותה. וזה בדיוק מה שקרה.
שיתופי פעולה עסקיים מוצלחים הולידו סדרות לגו מצליחות (לגו בטמן, לגו מלחמת הכוכבים) שהחזירו את החברה למפה. מהר מאוד גם הגיעו משחקי וידאו של לגו שהכירו את המותג גם לילדים שלא יודעים לשחק מחוץ למחשב. לפני כמה חודשים הגיע גם סרט הקולנוע – שהוכיח באופן סופי שלגו לא תלך לשום מקום בזמן הקרוב.
5. אינטל
תמונה: Ioan Sameli
אם יש לכם מחשב – יש סיכויים לא קטנים שבלב שלו נמצא מעבד של אינטל – אחת מחברות החומרה הגדולות והמצליחות בעולם. אבל לפני שאינטל התחילה להפציץ במעבדים, היא עסקה בייצור זכרונות DRAM – רכיב חומרה שכבר בשנות ה-80 היה מאוד נפוץ והיה קשה לעשות ממנו כסף. אינטל התחרתה אז בחברות יפניות שהצליחו להפיץ זכרונות משלהן במחירים זולים יותר – ונאלצה לשנות כיוון.
וכך נולדו המעבדים של אינטל. ב-82 עברה החברה לייצר מעבדים, ודאגה לשמור על העיצוב שלהם בבעלותם הבלעדית, כך שחברות אחרות לא יכלו ליצור מעבדים דומים משלהן אלא לפתח בעצמן את הארכיטקטורה. זה היה הימור רציני, שכן הצלחת המעבדים היתה תלויה ברצון הטוב של יצרניות מחשבים לרכוש את הרכיבים ישירות מאינטל. מספיק שמספר חברות גדולות היו פונות לחברות אחרות במקום אינטל – והיא היתה גמורה.
אבל כפי שכולנו יודעים, בסוף זה השתלם: בהתחלה עם סדרת המעבדים 286, אז עם 386 וה-486 ואז עם סדרת הפנטיום. ויש עוד סדרות רבות נוספות של מעבדי אינטל – כל אחת יותר מצליחה מקודמתה.
