אנחנו רגילים לראות פוטושופ על סלבריטאיות במגזינים אבל לא היינו ממש מעלים על הדעת שתוכנת הפוטושופ תעבוד שעות נוספות כשמדובר בתלמידה מן המניין ועוד עבור ספר מחזור. ולפי הדיווח, היא לא לבד. נו, לאן הגענו. מרטשים נערות קטנות כאילו היו דוגמניות ב”ווג”.
ראו גם: 15 אסונות הפוטושופ הגרועים ביותר
כמובן, אין זה אומר שהנוער לא סובל מתהליך ההתבגרות ולפעמים מייחל לכמה שינויים קוסמטיים. כל מי שהיה בבית ספר חווה התמודדות עם השמנה, פצעונים ושאר תהליכים. יהיה זה שקר לומר שלא פיללנו לרגע שניראה אחרת ועדיין, ההתערבות כאן היא הזויה ובטח כשמגיחה בהפתעה.
התלמידה שיתפה את הסיפור באתר הגולשים “רדאיט”. לדבריה, היא עברה מהפך חיצוני רציני ללא ידיעתה או הסכמתה בספר המחזור. מאז הפך הסיפור לוויראלי הוא הפך לקול הזעקה של “עידן התמימות” שפס מהעולם. וכך הגיבה התלמידה:
“כעסתי! יש לי פרצוף עגלגל שלמדתי לאהוב וכעת קיבלתי חזרה תמונה עם פרצוף שאיני מזהה. הצילום החדש לא נראה אפילו כמוני אלא כמו אחותי התאומה והיפה יותר. כשאנחנו מצטלמים מבשרים לנו שיטשטשו את פצעי הבגרות אבל לא נאמר לנו ששינויים יותר דרסטיים יתבצעו. בכך שאנחנו הולכות לבית הספר שיש בו רק בנות, מזכירים לנו באופן קבוע מהו דימוי גוף חיובי ולקבל את עצמנו כפי שאנחנו. לקבל את השינוי שעשו לי בצילום, בו אני רזה יותר, גורם לי לחשוב עד כמה בית הספר מתרגל את מה שהוא מטיף”.
השינויים שעברה התמונה כללו החלקת פנים, שינוי צבע גוון העור והשפתיים, עיצוב גבות, הצרת פנים ושינוי המבנה של הפרצוף. מדובר באמירה עצובה על תרבות היופי והסגידה לשלמות, גם בקרב אלה שעוד כל כך צעירים ועדיין לא פיתחו מבנה פנים סופי. אם כבר בגילאים הללו רודפים אחריהם עורכי הפוטושופ, איזה מסר זה מעביר לנשים?
בבית ספר מטיפים לנו “לקבל את עצמך ושביטחון עצמי בא מבפנים” ובסוף מרטשים לתלמידות את הצורה עד שאינן מזהות את עצמן. אילו היו מציעים לתלמידה את החופש לבחור הייתה יכולה להדגיש מה מפריע לה ולהיות ערוכה נפשית לתהליך עצמו. ניתן לשער שהיו נערות רבות שהיו מרוצות מהתוצאה הסופית גם אם לא יגידו דבר.
ואני רק תוהה, איפה היה השירות הזה בימי התיכון שלי?! היה נחמד להעיף את הצללית בצבע חציל שמרחתי על העפעפיים שגרמה לי להיראות כמו דביבון במסע גילוי עצמי.
דרך Styleite
