סוכנות הידיעות איי פי הכריזה ביום רביעי כי הסתיימו יחסי העבודה שלה עם נרקיסו קונטררס, צלם פרילנס שזכה בפרס פוליצר על עבודתו בסוריה בשנה שעברה. הסיבה להפסקת העבודה, בתמצית, היא כי קונטררס עיבד תמונה.
הנה העובדות: קונטררס מכר לאיי פי כמעט 500 תצלומים בשנתיים האחרונות, אחת מהן מוצגת מעלה. התמונה המקורית תיעדה מורד סורי נע מהעמדה שלו, רובה AK-47 בידו. בתמונה נראית גם מצלמת וידאו של חבר לנשק בפינה השמאלית התחתונה של התמונה, על פי הבדיקה של איי פי. לפני ששלח את התמונה לעורכים שלו, קונטררס השתמש בתוכנת עיבוד כדי להסיר את המצלמה מהפריים. זו הסיבה להפסקת עבודתו. על פי איי פי, מדובר בתמונה היחידה שקונטררס ביצע בה מניפולציה.
הנימוק למהלך הוא כי קונטררס לא עמד בדרישות של איי פי לאמת ודיוק אף שמדובר בעצם בפינת התמונה שערכו החדשותי שולי, מסרה הסוכנות. החלטה זו נראית קטנונית, על פניה, אך אם נוכחות מצלמה בתמונה לא שינתה את ערכה החדשותי של התמונה כפי שאיי פי טוענת, מדוע קונטררס חש צורך להסיר את המצלמה ממנה?
קונטררס הניח, בצדק, כי גופי חדשות לא יפרסמו את התמונה כאשר המצלמה נכללת בתוכה. אך אם נוכחות המצלמה בתמונה בעלת ערך חדשותי מבוטל, מדוע שעורכים לא ירצו בתמונה עם המצלמה?
התשובה היא כי ערכה של המצלמה כלל אינו מבוטל: כאשר היא נראית בתמונה, נמסר לצופה מידע נוסף: כי הלוחם בתמונה אינו לבד וכי המצלמות הן חלק בלתי נפרד מהמלחמה. ידיעה זו פוגעת, לדעת עורכים מסוימים, בסיקור המלחמה כפי שהם היו מעדיפים לראות אותה: מלוכלכת, לואו טקית וחסרת מודעות עצמית.
כלי תקשורת מערביים מעדיפים לסקר את המלחמה כאירוע מרוחק מעולמו של הצופה. הם גם מעדיפים שהצופים לא ידעו שהעיתונאים נוטלים חלק פעיל בעיצוב תדמית הקרבות. אם הצופים יכירו בתפקידה הפעיל של התקשורת במלחמה, סביר להניח שהתמונות ייראו בעיניהם פחות אמינות, בדומה באופן בו מיקרופון “בום” שמשתרבב בטעות בסצינה של סרט פוגע בהשעיית האמון שלנו ביחס למוצג. קונטררס וחבריו הצלמים יודעים כי מצופה מהם לספק תמונות סטריליות לגופי חדשות, אובייקטיביות ומהימנות לכאורה.
במובן זה, התגובה של איי פי דו פרצופית. הרי אם קונטררס היה עושה קרופינג לפריים ופשוט מצמצם את המסגרת ולא משתמש בפוטושופ, אף אחד לא היה מרים קול זעקה. אם היה מראש מסיט את העדשה כמה סנטימטרים ימינה, אף אחד לא היה טוען נגדו שלא צילם מצלמה. אלה נחשבות טכניקות מקובלות. ועדיין, גם במקרה זה, הראייה של הצלם הייתה סובייקטיבית לחלוטין ולא אובייקטיבית כפי שגופי החדשות היו רוצים שנחשוב.
זה הזכיר לי את התצלום המצמרר הבא שתועד כשבוע לאחר רעידת האדמה הקטלנית בהאיטי ב-2010, בה נהרגו יותר מ-300,000 אנשים. בתמונה נראית הילדה פביאנה כריזמה שנהרגה מכדור תועה בזמן שנברה בין ההריסות בפורט אה פרינס, האיטי. כריזמה נשאה בידיה מסגרות תמונות בדרך לבית משפחתה כאשר נפגעה בראשה מכדור ומתה. זמן קצר לאחר מכן הגיעו צלמים למקום ותיעדו את גופת הילדה.
התמונה של הילדה המתה התפרסמה בעולם לאחר שהוכרז על מתן שני פרסים שונים לצלמים שתיעדו את הרגע. התמונה של הצלם פול הנסן נבחרה לתצלום השנה בשוודיה. מספר שבועות לאחר מכן, זכתה התמונה של לוקאס אולניוק שנראית מטה בפרס העיתונות הלאומית בקנדה.
תמונה מזווית אחרת המתעדת את הזירה התפרסמה פחות בעולם מסיבות מובנות. זה התצלום מעורר המחלוקת שהנציח צלמי עיתונות מקיפים את גופת הילדה הקנדה וממחיש עד כמה פרספקטיבה שונה מספרת סיפור אחר לחלוטין.
בזכות הרשת אנחנו נחשפים לזוויות נוספות של הסיפור וזוכים בפרספקטיבות נוספות. נשאלת השאלה מדוע כלי תקשורת שחרתו את האמת וכל האמת על דגלם מרשים לעצמם להציג מציאות ויזואלית מעובדת ומעוותת וכאשר האמת נחשפת הם מעדיפים להתמודד עם הבעיה באמצעות פיטורי הש.ג.
דרך Gawker
