הזמר אריק איינשטיין, מגדולי האמנים הישראלים בכל הזמנים, הלך הלילה לעולמו בן 74. איינשטיין אושפז הערב בבית החולים איכילוב בתל אביב במצב קשה מאוד, בעקבות מפרצת באבי העורקים. הוא הובהל לחדר המיון ושם עבר סדרת בדיקות על-ידי הצוות הרפואי כשהוא מורדם ומונשם. בהמשך הועבר לחדר ניתוח. מלבד בני משפחתו שנמצאו לצידו, הגיעו לבית החולים חבריו הטובים מוני מושונוב, שלום חנוך, צבי שיסל ועוד רבים שהמשיכו לזרום למקום במהלך הערב, על פי הדיווח ב-ynet.
מאיר ויזלטיר – כוסית לחייו של אריק איינשטיין נ”י. רצועת קונטקטים, צולמה במהלך הפסקה בצילומי הסרט “שבלול”. למטה משמאל: ג’וזי כץ – צלמת ראשית: נורית אביב, 1970
אריק איינשטיין נחשב לאחד הזמרים והשחקנים האהובים בישראל, עם אין ספור שיתופי פעולה עם שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, שם טוב לוי ואחרים, ועשרות שירים שביצע הפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות העברית: “אני ואתה”, “למה לי לקחת ללב”, “סע לאט”, “יושב על הגדר”, “שביר”, “פסק זמן”, “סן פרנסיסקו על המים”, “שיר של אחרי מלחמה”. איינשטיין היה חבר בלהקות הנח”ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים וחבורת לול. יחד עם שלום חנוך ולהקת הצ’רצ’לים הוא יצר את אלבומי הרוק הראשונים בישראל.
איינשטיין בעל קול הבריטון הגה לאורך רוב הקריירה שלו את העיצור ר’ כלשוני, ורק בסוף שנות התשעים החל להגות את העיצור כגרוני, כמקובל בחברה הישראלית היום. בהשפעת סגנון הבלוז, שר איינשטיין את רוב שיריו בטון מחויך, גם כשאינם עוסקים בנושאים שמחים. בשנות הקריירה הראשונות שלו לא כתב איינשטיין את שיריו בעצמו. הוא הלחין מעט מאוד שירים, אותם תיאר “זה היה נחמד, אבל לא סיכן את מוצרט”.
שירים רבים שכתב איינשטיין עוסקים בזיכרונות ילדותו מהעיר תל אביב, כ”מכבי הישן”, “אני מתגעגע אבא”, “זה לא בדיוק געגוע”, “תל אביב, גדות הירקון, 1950″ ו”תמיד זה הים”. מוטיב בולט נוסף בשיריו הוא האכזבה ממצב החברה הישראלית, המבוטאת בשירים כ”עיתונאי קטן שלי”, “יושב מול הנייר”, “כתבו עליו בעיתון”, “לאן פרחו הפרפרים” ו”בואנס נוצ’יס”. מנגד נוהג איינשטיין לכתוב ולבצע גם שירים אופטימיים, כ”אני ואתה”, “מנסה לראות את הדברים הטובים”, “לטפטף טיפה” ו”האור בקצה”. איינשטיין היה חובב ספורט מושבע, וידוע כאוהד ותיק ונאמן של הפועל תל אביב, המוזכרת בכמה משיריו הידועים, דוגמת “היה לנו טוב, נהיה לנו רע”, “סע לאט”, “אמרו לו” ו”סע לאט ב'”. איינשטיין אף כתב את המלים לשיר האליפות של הקבוצה בשנת 2000, “אדומה שלי”.
איינשטיין, יליד תל אביב, החל את הקריירה העשירה שלו עוד כששירת בלהקת הנח”ל, ומיד עם שיחרורו בתחילת שנות השישים הופיע במחזות ובמופעי בידור. מאוחר יותר הצטרף ל”שלישיית גשר הירקון” וב-1966 הצטרף כחבר בלהקת “החלונות הגבוהים” לצד שמוליק קראוס וג’וזי כץ. איינשטיין כתב שניים משירי אלבומה היחיד של הלהקה, “כל השבוע לך” ו”אז מה”. שלישיית “החלונות הגבוהים” הרבתה להופיע במועדון באותו שם, שקראוס היה אחד מבעליו. זה היה המקום שבו פגש איינשטיין בשנת 1967 יוצר וזמר צעיר ששירת באותה תקופה בלהקת הנח”ל – שלום חנוך. איינשטיין התרשם עמוקות מנגינת הגיטרה של חנוך, והקליט עוד באותה שנה תקליטון ובו ארבעה מלחניו של חנוך.
באמצע 1969 הקליט איינשטיין את השיר “פראג”, שכתב שלום חנוך כמחאה על הפלישה הסובייטית לצ’כוסלובקיה ודיכוי “האביב של פראג”. בשנת 1969 הקליט יחד עם להקת הצ’רצ’ילים אותה פגש במועדוני רחוב “המסגר” בתל אביב את מה שנחשב לאלבום הרוק העברי הראשון, “פוזי”, עם שירים כמו “פראג”, וכן להיטים כ”ארץ ישראל”, “כמה חם”, “ילדה ציור” ו”כשאת בוכה את לא יפה” (גפן/קראוס), שהפך לקליפ הישראלי הראשון.
איינשטיין וחברו אורי זוהר ריכזו סביבם אמנים רבים שלימים הפכו ידועים בעצמם: שלום חנוך, יעקב רוטבליט, צבי שיסל, יהונתן גפן ואחרים. הפרויקטים הגדולים של “חבורת לול” – כפי שנקראו – היו הסרט “שבלול” בבימויו של בועז דוידזון (שיצא ב-1970), ותוכנית הטלוויזיה “לול”. ב-1970 הוציאו איינשטיין וחנוך אלבום משותף נוסף, “פלסטלינה”, בו חנוך כתב והלחין את רוב השירים. בין להיטיו היו הדואט של איינשטיין עם ג’וזי כץ, “מה איתי”, “אמא שלי”, “כתבו עליו בעיתון”, וכן שיר שאיינשטיין כתב והלחין, “אבישג”. ב-1971 הקליט איינשטיין את האלבום “בדשא אצל אביגדור”, עם לחנים ועיבודים של מיקי גבריאלוב לשירים שרובם נכתבו על ידי יענקל’ה רוטבליט ומיעוטם איינשטיין. שירים רבים באלבום הפכו ללהיטים, ובהם “אני ואתה”, “קפה טורקי”, “אני אוהב לישון”, “אני רואה אותה בדרך לגימנסיה”, “שיר מספר שמונה”, “היא תבוא” ו”צא מזה”.
בשנת 1971 השתתף איינשטיין בסרטו של אורי זוהר “מציצים”, וכן בתוכנית הטלוויזיה “לול 3”. באותה שנה הקליט את האלבום “יסמין” עם מספר רב של להיטים בולטים: “כמה טוב שבאת הביתה”, “דון קישוט”, “שיר אחרי מלחמה” (איינשטיין/לוי) ו”אמא אדמה” (רוטבליט/גבריאלוב).
עד אמצע שנות ה-90′ הקליט במקביל לאלבומיו המקוריים סדרת אלבומים בשם “ארץ ישראל הישנה והטובה”, שבה ביצע שירים אלה – משירי מולדת מימי ראשית היישוב העברי ועד פזמונים “סלוניים” משנות ה-50′, בהם האלבומים “ארץ ישראל הישנה והטובה (1973), “שירים” (1975), “ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב’ (1976), “ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג’ (1977) ו”ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד’ (1980).
בשנת 1974 הקליט את האלבום “סע לעט”, בעל האווירה המלנכולית, שביטא את רוח התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, יחד עם מיקי גבריאלוב. בין הבולטים שבשירי האלבום היו “סע לאט”, “ילדים של החיים”, “אגדת דשא”, “שיחות דיפלומטיות”, “גן של שושנים”, “שיר של רנדי ניומן”, “הבלדה על זומטי ולבטי” (איינשטיין/גבריאלוב וחיים קריו), וכן שיר הנושא של הסרט “עיניים גדולות”, שבו השתתף איינשטיין באותה שנה.
בשנת 1976 חבר איינשטיין ליוני רכטר ויחד יצרו את אלבומם המשותף הראשון, “האהבה פנים רבות לה”, עם שירים כמו “זו אותה האהבה”, “שיר אהבה סטנדרטי”, “מה עושות האיילות”, “עוד יהיה”. באותה שנה הוציא איינשטיין אלבום של שירי ילדים במשותף עם שם טוב חלוי, בשם “ילדים”. נכללו בו לחניו של לוי לשירים “יש לי אח קטן” ו”התאהבתי בילדה יפה נורא”, לצד גרסאות מחודשות של איינשטיין לשירי ילדים ישנים, כ”חמש שנים על מיכאל” ו”פזמון ליקינטון”.
בעקבות האלבום “האהבה פנים רבות לה”, יצא איינשטיין למסע הופעות ברחבי הארץ, שתועד לאלבום ונקרא “אנשים אוהבים לשיר”, יחד עם אפרים שמיר, אסתר שמיר, שלמה יידוב ואחרים. בין השירים הבולטים באלבום: “הנקניק מצייטלין”, “דמעות של מלאכים”, “כל השבוע לך”, “בלילות הקיץ החמים” ו”אני ואתה”. ב-1978 הקליט איינשטיין את השיר “סוס עץ”, עבור סרטו של יקי יושע, “סוסעץ”. השיר הופיע בשנת 1981 באלבום האוסף שבעים שמונים.
בשנת 1979 יצאו איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת שתועדה באלבום “אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת”, בו התפרסם לראשונה שירו של איינשטיין “סן פרנסיסקו על המים”. ב-1980 הקליט עם מיקי גבריאלוב את “חמוש במשקפיים”, עם שירי משוררים (“תוף בודד”, “סיום”, “ילדי ההפקר”, “תאמר אהיה רב”, “היא יושבה לחלון”, הכניסיני תחת כנפך”) וגם “סן פרנסיסקו על המים”, “עצים” ו”תל אביב, גדות הירקון, 1950″. יציאת האלבום לוותה בסיבוב הופעות, במהלכה צרך איינשטיין כמויות גדולות של אלכוהול, ראייתו היטשטשה והוא הפך לכבד ראייה. אצל חברי הלהקה שליוותה אותו הייתה הרגשה ברורה שהוא לא אהב להופיע. ב-29 באוגוסט, 1981, התקיים המופע אשר חתם את מסע הופעות זה במועדון “קיסרית” בריסריה, והפך לבסוף גם להופעתו האחרונה של איינשטיין בפני קהל. מאז התרכז איינשטיין בהקלטות בלבד.
בשנת 1982 הקליט את האלבום “יושב על הגדר” בשיתוף המוזיקאי יצחק קלפטר, שהלחין ועיבד את כל שיריו, בהם “יושב על הגדר”, “בוקר טוב אמיר” ו”רק איתך”, “מבלי להפריע”. באותה שנה עבר איינשטיין תאונת דרכים קשה. ידידתו נהרגה בתאונה, אשתו נפצעה קשה, והוא נפצע וכבדות הראייה שלו הלכה והחמירה. מאז התאונה ממעט איינשטיין להיראות בציבור או להתראיין בתקשורת.
אלבומו המצליח ביותר מסחרית בשנות ה-90 היה “יש בי אהבה”, שיצא בשנת 1995 בשיתוף שם טוב לוי. בין השירים הבולטים באלבום היו “סע לאט ב'” (איינשטיין/לוי), שנכתב כהמשך לשירו הקלאסי, “יש בי אהבה”, “אדם האמין”, “בגללך”, “אני מתגעגע אבא” וכן השיר “לבכות לך”, שכתב אביב גפן לזכר חברו שנהרג, ולאחר מכן נהפך להיות מזוהה עם האבל על רצח ראש הממשלה דאז, יצחק רבין.
בשנת 1999 חזר איינשטיין לשתף פעולה עם חנוך באלבום המשותף “מוסקט”, עם שירים כמו “כל אחד רוצה”, שבו השתתף חנוך בשירה, “גיטרה וכינור” ו”שמור על עצמך”.
בעוד כחודש וחצי היה צפוי אינשטיין לחגוג את יום הולדתו ה-75. הוא היה אמור להתחיל ביום שישי הקרוב לכתוב טור אישי קבוע במוסף “סופשבוע” של “מעריב”.
