בעולם יש המון סוגים של אנשים, אבל תמיד יהיו מי שינסו לקבץ זאת לשתי קבוצות עיקריות. למשל, יש מי שיגידו שיש שני סוגים של אנשים בעולם-מבולגנים ומסודרים. כמובן שצריך לקחת הכל ברוח קלילה ואנשים הם הרבה יותר מורכבים מכך. אבל יש מעט מן האמת בחלוקה הזו. או לפחות כך טוען ז’ואאו רוצ’ה, ארט דיירקטור בחברת הפרסום Young & Rubicam בליסבון.
לאחרונה יצר רוצ’ה פרוייקט איורים בשם Two Kinds of People עבור tumblr, איורים לפיהם קיימים שני סוגים של אנשים בעולם-אלו שאוהבים סדר והולכים לפי הכללים ואלו שהם מבולגנים ונוטים לחשוב מחוץ לקופסה. מדובר בסדרת איורים מינימליסטיים ופשוטים שממחישים את התפיסה הנושנה הזו בצורה ברורה ומשעשעת למדי, שבהחלט אפשר להזדהות עם חלק ממנה.
רוצ’ה הוא לא הראשון שאייר את שני הקבוצות הללו ובטח לא יהיה האחרון. הבעיה בחלוקה זו היא, מעבר לכך שהיא נחשבת למוסכמה חברתית, שהיא מעט שטחית ולא לוקחת בחשבון קבוצה שלישית לכל הפחות – אנשים שהם קצת מכל קבוצה, ויש רבים כאלו.
מה דעתכם, לאיזו מהקבוצות אתם משתייכים? מזדהים עם החלוקה הזו? או מרגישים שחסרות קבוצות נוספים?
אנשים שמארגנים את היישומים באייפון שלהם בקטגוריות לעומת אלה שמפזרים אותם חופשי באייפון שלהם
אלו שמסדרים את הספרים שלהם (א-ב, לפי גודל וכו) בספריה ואלה שמניחים אותם על המדף בצורה אקראית
אלה שמכוונים שעון מעורר אחד באייפון ואלה שמכוונים כמה שעונים מעוררים שיתריאו כל עשר דקות
אלו שאין להם כמעט הודעות שלא נקראו בכל רגע נתון ואלו שיש להם אינסוף מהן
אלו שאוכלים את השוקולד שלהם בקוביות ואלו שפשוט נוגסים בטבלה
אנשים שעושים “אוזני חמור” בספרים שלהם ואלה שמשתמשים בסימניה
אלו שממלאים טפסים און ליין בקפידה ואלה ש”מחפפים” ורושמים תאריך רנדומלי גם כשאין צורך “לזייף”
אלו שנותנים שמות ברורים ומדוייקים לקבצים שלהם, ואלו שסתם מקלידים ג’יבריש
אלו ששומרים קבצים על שולחן העבודה שלהם ואלו שלא ושומרים עליו “נקי” ומסודר
אנשים שחותכים את הטוסט שלהם במאונך ואלו שחותכים אותו באלכסון
אלו שישימו את נייר הטואלט בצורה הנכונה ואלו שפשוט יניחו אותו הפוך במתקן המיועד לו
אלו שאוכלים את משולש הפיצה שלהם מהקצה ואלה שנוגסים בה מכל כיוון שהוא (למשל מהקשה)
אלו שפותרים את הסודוקו או כל תשבץ אחר בצורה מסודרת ונקייה ואלו שמקשקשים על הטעויות, כותבים מחוץ למשבצות ומתעצבנים על הדף
