“Don’t Be Evil” – גוגל
לפעמים “האח הגדול” זה מה שקורה לכם על המסך מבלי שחשדתם, אלא שהכוונה הפעם היא למסך המחשב. ידיעה קטנה אך מרעישה בישרה החודש שגוגל יכולה הייתה לצותת בחשאי לכל מחשב בו מותקן הדפדפן “גוגל כרום“.
הציתות התגלה לגבי במקרה. ריק פלקווינג מארגון Private Internet Access מסביר שהגיע לתובנה המסעירה הזו כאשר הבחין כי עם הפעלת Chromium ירד למחשב רכיב תוכנה מסוים ובעקבותיו הופיעה שורת סטטוס “מיקרופון: כן” ו”אישור הפעלת אודיו: כן”.
התברר לו שגוגל הורידה “קופסה שחורה” של קוד למחשב – אשר על פי ההודאה שלה עצמה – הפעילה את המיקרופון ויכולה להאזין באופן פעיל לכל מה שקורה בחדר.
מבלי להיכנס לכל הפרטים הטכניים, פלקוינג תיאר את הטבע של Chromium, גירסת הקוד הפתוח של כרום שמתבססת על התרומה והשיתוף של מפתחי תוכנה רבים. אלא שגוגל ניצלה לרעה את הטבע השקוף והשיתופי של הקוד הפתוח ועקפה את התהליך שהיה יכול למנוע מציתות כזה להתרחש מלכתחילה.
ב”גוגל” פשוט הגיעו כנראה למסקנה שציתות סתר מכל מחשב אישי שווה את המאמץ. כל זה התאפשר בעקבות OK Google, תכונה חדשה של חיפוש קולי המאפשרת לבצע חיפוש באמצעות קולו של המשתמש. אלא שגוגל לא הסתפקה בחיפוש פעיל על פי בקשתו של המשתמש. כאשר “הקופסה השחורה” הותקנה, התאפשר לגוגל לצותת לכל מה שקורה בסביבת המחשב וכל זאת מבלי ליידע את המשתמשים על כך.
גוגל הגיבה לבסוף כך באמצעות תגובה כנה באופן מפתיע של אחד מהמפתחים:
1. “כן, הורדנו והתקנו רכיב ציתות קופסה שחורה למחשב. אבל לא הפעלנו אותו למעשה. כן ניצלנו את המעמד שלנו כספק אמין שדוחף תוכנות למחשב כדי להתקין קוד ציתות לתוכנת קוד פתוח שהתקינה את הקופסה השחורה הזו במיליוני מחשבים, אך לעולם לא ננצל לרעה את האמון הזה כדי להפעיל את הציתות הזה ללא ידיעת המשתמש. תוכלו לבדוק את הקוד כרגע ולראות שהוא לא עושה את זה בפועל”.
2. כן, Chromium עקף את תהליך הבקרה של הקוד הפתוח באמצעות הורדת קופסה שחורה מותקנת מראש למחשבים של אנשים. אבל לא אכפת לנו מזה, באמת. אנחנו רוצים לבנות את גוגל כרום, מוצר של גוגל. כחלק מהתהליך הזה אנו מספקים לאחרים קוד פתוח אם הם רוצים בכך. כל מי שמשתמש בקוד שלנו למטרותיו עושה זאת על אחריותו”.
3. כן, הסתרנו בכוונה את מודול הציתות מהמשתמשים משום שאנחנו רואים בהתנהגות הזו חלק מחוויית כרום הבסיסית. אנחנו לא מעוניינים להציג את כל המודולים שאנחנו מתקינים בעצמנו””.
הכותב ממשיך ומציין שאין די ב”מתגי תוכנה” כדי להגן מפני ציתות כזה. מתגי תוכנה הן תכונות שמפעילות או מכבות את מצלמת הרשת/המיקרופון שלכם וכו’. על פי הכותב, רק מתג פיזי שסוגר את החיבור יכול לסיים את ההאזנה באמת.
השקט המוחלט בו התקבלה הפרשה הזו מדהים במיוחד כאשר זוכרים עד כמה נסער הציבור האמריקני כאשר התברר שה-NSA ריגלה בחשאי אחרי אזרחים אמריקנים באמצעות טכנולוגיה. אך כשגוגל מנסה להתקין בסתר דרכים שיאפשרו לה להקליט את המידע הכי אינטימי של אנשים, התגובה היא דממה כמעט מוחלטת.
אולי האדישות הזו מוסברת בכך שגוגל הבינה משהו שרבים עדיין אינם מעכלים: אנחנו חיים בעולם תחת פיקוח והפרטיות התאיינה כבר לחלוטין בעידן הרשתות החברתיות והחיבור התמידי. בסופו של דבר יכול להיות שרוב האנשים לא רוצים לדעת או לא אכפת להם במיוחד לגלות שתאגיד יכול להאזין להם או אפילו הממשלה. האדישות משחקת כאן תפקיד מרכזי ובזכותם הטכנולוגיה היא זו שהופכת את חוסר הפרטיות לברירת מחדל. כמה אנשים באמת רצו להבין שברגע שהפעילו את OK Google, גוגל האזינה בפועל לכל מה שהם אומרים. כמה אנשים כבר ימחקו את ה”כרום” שלהם בעקבות ידיעה כזו ויתקינו תוכנות גלישה שמגנות על הפרטיות שלהם?
כדי לבדוק את מצב הגדרות המצלמה והמיקרופון בכרום שלכם הקליקו את השורה הבאה בדפדפן:
chrome://voicesearch/
