אומרים שפעם היה פה יותר טוב. מזג האוויר היה נוח יותר, הפירות היו מתוקים יותר, אפילו יוקר המחייה היה סביר יותר. אבל האם פעם היה כאן גם טעים יותר? אספנו בשבילכם 20 מאכלים נוסטלגיים שאכלו בישראל בעבר. סביר להניח שאם לא נולדתם אתמול – רובם יגרמו לכם לנסות לשחזר בפה את הפעם, ולתהות למה הורידו את המאכלים האלה מהמדף.
1. לוף
הלוף הצבאי הוא מאכל הטירונים האולטימטיבי – ולמרבה הצער לאחרונה בצה”ל החליטו להפטר מהמלאי הקיים ולהחליף את עיסת הבשר הלא ברורה הזאת למאכלים קצת יותר סימפטיים. כנראה שדור החיילים הבא כבר לא יידע לוף מה הוא. הם לא יודעים מה הם מפסידים.
2. ביצת הפתעה
למרות שבימינו מוכרים תחליף בשם קינדר ג’וי – שום דבר לא באמת יכול להחליף את ביצת ההפתעה המיתולוגית של קינדר, שנעלמה ביום בהיר אחד מהמדפים. מדי פעם שומעים על בעלי קיוסקים שמוכרים ביצים כאלה בייבוא אישי – ואנשים מכל רחבי הארץ נוהרים לחסל את המלאי. בצדק – יש הפתעה בפנים. תמונה: A. Kniesel
3. חטיף העולם הערב
למה להסתפק בחטיפים נוסטלגיים זרים כשיש לנו לא מעט שוקולדים שלנו שנעלמו מהמדפים? בימי הזוהר של ארז טל ואברי גלעד ב”העולם הערב” הם הסכימו לתרום את פרצופם גם לוופלה ממותגת של עלית. הטעם היה נורא – אבל הקשר לתוכנית ההומור הכי פרועה בטלוויזיה עשה את שלו. דרך בומרנג.
4. נשיקולה
“נשיקולדה”, טבליות השוקולד האישיות של עלית, היא דוגמה חיה ללמה לפעמים נוסטלגיה צריכה להשאר בעבר. לפני מספר שנים ניסו האנשים של שטראוס להקים לתחייה את השוקולד העתיק הזה – אבל זה לא ממש עבד. כנראה שמה שהיה טעים לנו אז לאו דווקא יהיה טעים היום. דרך בומרנג.
5. זיפ
למה לקנות תפוזים טריים כשאפשר להשתמש באבקה? “זיפ” היתה סדרת מוצרים של עלית, שהוסיפו צבע וטעם לכוס מים והפכו אותם למיץ מרענן. אפילו היה שם ויטמין C!
6. קינלי מנגו
היום “קינלי” זה שם נרדף למים בטעמים, אבל פעם זה היה המשקה הצעיר והפרוע של קוקה קולה (מה שהיום מסמל המותג פאנטה). מבין גל טעמי הקינלי השונים – הקינלי מנגו האקזוטי היה הבולט ביותר. אולי זה היה בגלל הפחית המעוצבת והצבעונית שלו, ואולי סתם כי טעם מנגו היה אז די זר לחיך הישראלי. כך או אחרת – אני מכיר לא מעט אנשים שמסרבים מאז לשתות שום דבר אחר. דרך “ישראל ופלשתינה לאספנים”
7. הנקניקיה המתפשטת
ספק אם הרעיון השיווקי של “נקניקיות סטיפ-טיז” יעבוד היום. לא רק שהוא סקסיסטי מאוד – הוא גם די דוחה: נקניקיות בלי עור (!) באמת אמורות להזכיר לנו סטריפטיז? דרך נוסטלגיה אונליין
8. שוקי והפצפוצים
שוקי היה ממרח שוקולד שניסה להתחרות בממרח המיתולוגי של שוקולד השחר בעזרת פיצפוצי אורז ומסע פרסום עם שיר קליט. האמת? הרעיון הזה נשמע טוב מאוד גם היום.
תמיד הייתי בעד חברת השוקולדים “ורד הגליל”. היא נתפשה אצלי כאנדרדוג שנאבק בקרב חסר סיכוי מול עלית הענקית. החטיף “מוגזם” זכור בעיקר בזכות הפרסומת המטופשת שלו בערוץ 2, ואם חייתם באותה תקופה וודאי תזמזמו כשתקראו את המילים הבאות: “מוגזם מוגזם מוגזם, מוגזם מוגזם מוגז-ם, מוגזם כמה שזה טעים”. דרך בומרנג
9. אבקת חלב
כמו “זיפ”, רק שבמקום להפוך את המים לכוס מיץ – האבקה הזאת היתה הופכת את המים לכוס חלב. זה מה שקורה כשאין אמצעים זמינים לקירור משקאות ומזון – צריך להסתפק בכל מיני טריקים שהיום נראים לנו הזויים לגמרי. דרך נוסטלגיה און-ליין
10. רוזמרי + דיסקט במתנה!
שוקולד “רוזמרי” היה אחד מהשוקולדים היוקרתיים כביכול של עלית – עם עיצוב מתוחכם וטעם מעודן. אבל מה שאנחנו זוכרים לו עד היום זה את ה”דיסקט עם משחק מחשב מרתק” שצורף לו בתקופה מסויימת. שימו לב: כונן קשיח חובה. דרך בומרנג.
11. מעדן הגולן
“מעדן הגולן” של שטראוס היה מעין נסיון ליצור “דני” למבוגרים. הבעיה: ה”דני” האמיתי היה הרבה יותר טעים – והמעדן של הגולן נגנז אחרי כמה שנים בהן הוא לא ממש הצליח לעוף מהמדפים. דרך בומרנג
12. שוקולד חיילים
השוקולדה לחיילים, שנמכרה בשק”ם לחיילים לפני הרבה מאוד שנים, היתה בעצם שוקולד פרה רגיל – פשוט עם עטיפה הרבה יותר פטריוטית. הצבא הרי צועד על קיבתו, זה ידוע – ועדיף שהקיבה הזו תהיה מלאה בשוקולד. דרך נוסטלגיה אונליין
13. מסטיק שבלול
מסטיק שבלול, או “מסטיק מטר” היה מטעה: על פניו – אריזת מסטיקים קטנה. אך בפנים הסתתק מסטיק דק שהיה מסובב סביב עצמו כמו שבלול – והספיק בקלות לחודש שלם. דרך בומרנג
14. שוקולד דיסנילנד
את השוקולד “דיסנילנד” של עלית זוכרים לא בגלל הדמויות של דיסני שעיטרו אותו – אלא בגלל הרעיון הדי גאוני של לוותר על הטבליות הרגילות, ולחתוך את השוקולד למשולשים. זה לא עשה אותו טעים יותר – אבל זה כן הפך אותו להרבה יותר כיפי. דרך בומרנג
15. קולה WWF
מי צריך את קוקה קולה ואת פפסי כשיש את מתאבקי ה-WWF? בשיא תקופת הפופולרית של ליגת ההיאבקות היה אפשר למצוא בקיוסקים פחיות המעוטרות בפנים הסקסיות של גיבורי הקרבות – כמו למשל רייזור רמון בדוגמה כאן למעלה. דרך ישראל ופלשתינה לאספנים
16. רולדה
לקרוא לעוגה התעשייתית הזאת של עלית “רולדה” זה קצת חילול השם – אבל עדיין. בעידן שלפני “עוגת הבית”, הרולדה היה פחות או יותר הדבר היחד שהיה אפשר לקנות בסופר אם פתאום נתקעתם עם אורחים ובלי שום עוגה להגיש עם הקפה. הטעם לא היה משהו – אבל לפחות היא נראתה לא רע בכלל. דרך בומרנג
למה להיות קטנוניים ולדעת מה יש בתוך ממרח הסנדביץ’ הזה? פשוט מורחים על לחם וזוללים. תראו איך הילד החמוד בתמונה נהנה. דרך נוסטלגיה אונליין
17. גלידת פנטזיה
ולסיום – “פנטסיה”, הארטיק המוזר בעולם, שלגמרי מתאים למזג האוויר בחוץ. מבחוץ הדבר הזה נראה כמו יצירת אמנות – אבל כשניסיתם להתחיל וללקק אותו גיליתם שכל השכבות שלו מתפרקות ונופלות. במקרה הטוב על הרצפה – במקרה הרע על הבגדים שלכם. ככה, מסתבר, הכו אז גלים. דרך בומרנג
מעניין לחשוב איזה מהמאכלים שאנחנו רגילים אליהם היום יהפכו גם הם לנוסטלגיים בעוד עשר, עשרים או שלושים שנה. האם יום יבוא ונסתכל בנוסטלגיה על בייגלה שטוחים? אולי על במבה בטעם במבה? רק הזמן יגיד.
אם אתם מכירים מאכלים נוסטלגיים ישראליים נוספים – אתם כמובן מוזמנים לשתף אותנו בתגובות.