טעות לחשוב שתופעת השימוש בסמים אופיינית רק לחתך מסוים באוכלוסייה, האמת היא שהשימוש בסמים בייחוד בקרב ילדים ובני נוער, משקף לעתים קרובות בעיות משפחתיות או חברתיות ואירועים אלו, מן הסתם, חוצים מגבלה של מצב סוציו – אקונומי זה או אחר.
התרחיש הנפוץ ביותר הוא של קטין שרוכש סמים עבורו ועבור חבריו (ומבצע בכך עבירת סחר). הקטין שלא מודע לחומרת העבירות, מתכתב עם חבריו בנייד או במדיה החברתית בצורה חופשית ואף מעביר תמונות ובכך מפליל עצמו מבחינה פלילית.
עבירות סמים
שימוש בסמים וסחר בסמים מהווים פתח מסוכן אל מרחב התנהגויות לא נורמטיביות שעלולות להוביל לניתוק מהחברה, לאורח חיים הרסני ועד לפשיעה של ממש. רבים מהקטינים המוצאים עצמם עוסקים בפעילות זו הינם קרובי משפחה של סוחרי הסמים עצמם או כאלו ללא מסגרת משפחתית ו/או חברתית איתנה ותומכת.
קטינים אלו משוועים לתחושת שייכות וקירבה וכמובן זקוקים לכסף נזיל, כך שההשתלבות בעולם הפשע נתפסת בעיניהם כהתקבלות למסגרת תומכת. טיפול בתופעה זו תהיה במרבית המקרים על הדגש השיקומי כלומר טיפול בסיבות שהובילו לבחירה בשימוש בסמים כמענה על הקשיים שחווה הילד או המתבגר ומתן חלופות התנהגויות פרודוקטיביות.
אכיפה וענישה
הקטין נחשב גם מבחינת המשטרה וגם מבחינת סוחרי הסמים כאמצעי ולא המטרה. קטינים המשמשים כמעבירי סמים (בלדרים) עבור סוחרי הסמים, מקבלים תגמול כספי על כל עסקת סמים שהם משתתפים בה. המדינה מייחסת חומרה יתרה לעבירות של אספקת סמים לקטינים, חומרה המתבטאת בעונש המקסימלי שניתן להטיל בגין הדחת קטין לסם – עד 25 שנות מאסר. הדבר מעוגן בסעיף 21 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973 בזו הלשון:
הדחת קטין לסמים מסוכנים
21. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים
וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977:
(1) נותן לקטין סם מסוכן;
(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;
(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
(ב) לענין סעיף זה, “אחראי לקטין” – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס
או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו.
הבחירה של סוחרי הסמים להשתמש בילדים עבור עסקיהם אינה מקרית ונובעת מכמה סיבות: ראשית, התגמול הכספי לבלדרות סמים הנעשית ע”י ילדים נמוכה ביותר, שנית, באופן זה של שימוש באחר, סוחרי הסמים מונעים את תפיסתם שלהם ובנוסף רבים מהקטינים אינם בעלי אחריות פלילית מפאת גילם הצעיר.
מבחינת גורמי האכיפה, גם הם אינם מתעניינים בהכרח בענישת הקטין (ברוב המקרים) אלא מטרתם לצוד את “הדג הגדול והשמן” כלומר, את סוחר הסמים שביצע את המכירה לאותו קטין.
עם זאת, גם קטין יכול למצוא עצמו חשוף להגשת כתב אישום בבית משפט לנוער בגין עבירות של סחר/אספקה/תיווך בעבירות סמים ועוד, אך בעזרת עו”ד פלילי מנוסה ניתן למזער את הנזק ומכל מקום וברוב המקרים, השיקום הוא זה שיתווה את הדרך ועובדה שמרבית התיקים הפליליים בנושאי סמים המערבים קטינים נסגרים במסלול הטיפולי.
יש לכך 3 מטרות עיקריות:
1) להוציא קטינים המעורבים בעבירות סמים ממעגל העבריינות ומניעת התדרדרותם בעתיד.
2) הגעה במידת האפשר “לדג השמן” כלומר לאותו סוחר הסמים שסיפק את הסם לקטין.
3) להגדיר את התפקיד ואופן שיתוף הפעולה של כל אחד מהגופים הנוגעים בדבר (הקטין, הוריו של הקטין, שירות המבחן לנוער ואף הנהלת בית הספר שבמרבית המקרים בין כתליו מתנהלים עבירות הסמים למיניהן).
קריאה נוספת בנושא עבירות סמים – https://www.drugcrime-law.co.il/
