facebook_pixel

על תיאוריית ההכלה של ביון: הורה וילד, מטפל ומטופל

תינוק
וילפרד ביון, מטופל בפסיכואנליזה ותלמידה של מלאני קליין שגדל בהודו ושירת בצבא האנגלי לאורך מלחמת העולם הראשונה.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

וילפרד ביון היה מטופל בפסיכואנליזה ותלמיד של מלאני קליין אשר גדל בהודו ושירת בצבא האנגלי בזמן מלחמת העולם הראשונה. חוויותיו ועבודתו עם מטופלים סכיזופרניים השפיעו רבות על עיצוב תפיסתו ועל הרחבת התיאוריה של קליין. ביון הגה את המונח “הכלה” שהפך לפופולרי מאד בקרב מטפלים, אנשי חינוך והורים.

ביון ראה בחשיבה ובשפה של מטופלים פסיכוטיים חוסר פשר למראית עין וחווה מולם רגשות עזים בתוך עצמו. רגשות אלה נראו כמשקפים ומתאימים לחיי הנפש שהמטופלים הפסיכוטיים ביטאו. מתוך כך, ביון פיתח את התפיסה שהמטפל הופך להיות ‘מיכל’ לעיבוד חוויותיו של המטופל, ואילו המטופל ממקם חלק מעצמו בתוך המטפל. חלק נפשי זה הופך להיות ‘מוכל’ ומקל על חוויותיו הקשות של המטופל.

מתוך התנסויות אלה ביון המשיך ופיתח את החשיבה של קליין לגבי הזדהות השלכתית למושג שקרא לו Reverie- רוורי. הרוורי היא עמדה נפשית של חשיבה או הבנה.

אם נסתכל על אינטראקציה בין אם לתינוק נראה כי האם מנסה לחשוב ולהבין את תינוקה ומה קורה לו עכשיו. פונקציה נפשית זו, של חשיבה והבנה, תוביל אותה לתרגם חוויות לא גולמיות שהתינוק מבטא (או אלמנטים ביתא, בשפתו של ביון), לדבר בעל משמעות שאפשר להבינו ולהכילו (אלמנטים אלפא). לדוגמא: כאשר התינוק בוכה וצורח, האם יכולה לפרש זאת כמשהו נגדה: “הוא שונא אותי”, “אני לא אמא טובה”, זהו תהליך של הזדהות השלכתית. מנגד, האם יכולה לחשוב ולהבין שהוא חווה חרדה ומשהו שמפריע לו (עמדת הרוורי, בה האם חושבת ומרגישה את התינוק) ובתגובה לכך, לחבקו ולהרגיעו. במעשה זה היא לקחה את החוויות הגולמיות והלא מודעות של פחד, חרדה ואי נעימות שהתינוק לא יודע כיצד לפרשן ולהכילן, ותרגמה אותן עבורו לדבר שהתינוק יוכל להכיל.

תהליך זה הוא מעגלי, שכן כל הבנה חדשה של האם היא לא סוף הדרך, ותמיד יש עוד אלמנטים גולמיים ולא מודעים שעליה לעבד עבור תינוקה ולשתף אותו באופן שיהיה לו מובן יותר. כמו כן, תהליך זה של עיבוד רגשות התינוק נמשך גם לאחר תקופת הינקות. כך לדוגמה, ילד שכועס ומשתולל ואינו מצליח להרגיע את עצמו, ירוץ להוריו שיסבירו לו כי הוא עייף. גם אם לא יאהב את תשובתם, היא תעודד אותו ותאפשר לו לחשוב על הסיבה העומדת מאחורי תחושותיו, כך שיום אחד יבין אותן בעצמו. ביון גרס כי היות ותהליך זה מזמין פעילות מנטלית מצידו של הילד, הוא מהווה את הבסיס להתפתחות יכולת החשיבה שלו. כלומר, היכולת לשנות את תחושת התסכול שלו היא היכולת לחשוב עליה ולהבין אותה.

ההורה, אם כן, צריך לפתח בתוך עצמו את היכולת והמשאבים לעבד את חוויות הילד ולהרגיע, הן את הילד, והן את עצמו. בתהליך זה הילד יפנים ויזדהה עם היכולות המארגנות של ההורה והם יהפכו לחלק מעצמו. עם הזמן, יכולת זו, לייצוג החוויה הנפשית, תתפתח בתוך הילד עצמו והוא יזדקק פחות להוריו לשם הוויסות הרגשי וההבנה העצמית.

ביון טען כי תהליך הרוורי מתרחש גם בחדר הטיפולים, כאשר המטופל משליך על המטפל את החומרים הלא מודעים ולא מעובדים שקשה לו להכיל (אלמנטים ביתא). תפקיד המטפל, אם כן, להוות מיכל טוב, לחוות בתוך עצמו את החומרים הגולמיים המועברים אליו, ולהחזירם למטופל בצורה מעובדת (אלמנטים אלפא). תהליך זה יאפשר הכלה של רגשות וחוויות קשים, צמיחה והתפתחות של העצמי והקלה של סבל המטופל.

    מנוי
    הודע ל
    guest
    0 תגובות
    Inline Feedbacks
    הצג את כל התגובות
    Forgot your password?

    Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

    Forgot Your Password?

    Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

    דילוג לתוכן