עדכון: תגובת ויקיפדיה עודכנה בסוף הכתבה.
כל מי שנכנס השבוע לוויקיפדיה מישראל התקשה לפספס את לפספס את מודעות הענק המשדרות מצוקה וקוראות לגולשים לתרום כדי להמשיך לקיים את מפעל הידע הזה שקשה לערער על תרומתו וחשיבותו לעיצוב הידע האנושי מאז הושק ב-15 בינואר, 2001.
אך כמה חמורה באמת המצוקה? בין השנים 2015 ל-2016 קרן ויקיפדיה (WMF) שילמה קרוב לחצי מיליון דולר פיצויי פרישה לבכירים בארגון. ב-24 במאי השנה הודיע WMF כי הגיש את טופס 990 לרשות מס הכנסה האמריקנית, המפרטת כמתחייב את כל הפעולות הפיננסיות של הארגון לשנת הכספים.
על פי הטופס, נוסף על משכורות בכירים נדיבות בנות שש ספרות לאורך השנה, ארבעה “עובדי מפתח” שהיו גם בין המשתכרים הבכירים בארגון זכו גם בפיצויי פרישה עם עזיבתם.
אריק מולר, שהיה אחראי לפרויקט המדיה Wikimedia Commons,כמו גם לשירות Wikinews שנכשל, קיבל 208,306 דולר, בעוד דיימון סיקור, סגן נשיא להנדסה בארגון, קיבל 100,000 דולר. גייל קרן יאנג, האחראית על גיוס כשרונות ותרבות בארגון, קיבלה 98,446 דולר עם עזיבתה וטרי גילביי, מנהל תפעול ראשי, קיבל 80,000 דולר. הארגון שחרת על דגלו שקיפות ומחויבות ל”תקשורת פתוחה עם המתנדבים, תורמים ובעלי המניות” מסר כי הסכומים נקבעים עבור כל עובד באופן אישי בהתאם להערכת תרומתו לוויקיפדיה ולנסיבות אך לא יוכל להגיב מעבר לכך.
נוסף על צוות בשכר, ויקיפדיה פועלת באמצעות אלפי מתנדבים. עד לאחרונה, אחת לשנה, בדרך כלל בנובמבר או דצמבר, מייסד ויקיפדיה ג’ימי ויילס שולח קריאה קורעת לב לתורמים לחדש את תרומתם, כמו גם מתפרסמים באנרים בולטים בראש דפי האתר המבקשים תרומות החל מ-15 דולר כדי לאפשר את המשך קיום האתר. אך כעת מתפרסמים הבאנרים האלה לכל אורך השנה תוך שהם דוחקים את הערכים מטה.
ויקיפדיה הייתה יכולה, כפי שגם הפניות מציינות, להגדיל משמעותית את הכנסותיה אם הייתה מציגה פרסומות לצד הערכים באתר, אך היא בחרה שלא לעשות זאת, “משום שזה לא יהיה אותו דבר”. אתרי ויקיפדיה רושמים כ-16.5 מיליארד דפים נצפים מדי חודש, היקף שיכול להכניס לארגון עשרות מיליוני דולרים מפרסום על פי ההערכות הכי צנועות.
מצבה של ויקיפדיה אינו עגום גם בלי פרסומות. נכן לחודש יוני, 2016, עמד סך ההון והנכסים של WMF על 91.8 מיליון דולר. אז מדוע היא נמצאת על סף סגירה? היא לא. אף אחד לא חולם לסגור את ויקיפדיה. לא רק שהיא גייסה כ-300 מיליון דולר תרומות בחמש השנים האחרונות, היקף ההכנסות תמיד עולה על ההוצאות.
אך ארגון שנסמך על תרומות מתנדבים לא יכול לגלות שאננות ביחס לבזבזנות גם אם הוא יכול להרשות אותה לעצמו. ויילס, שמתמודד במשך שנים עם טענות קשות אודות יחס עלות-תועלת אומלל בארגון והאשמות כי בזבז מיליוני דולרים על פיתוח תוכנה שלא ממש עובדת הודה כי “גם הוא מתוסכל בשל הביקורת הבלתי פוסקת בעקבות השקת תוכנות לא מתאימות שפותחו ללא פידבק הולם מהקהילה והושקו באופן לא הדרגתי כדי לזהות באגים בזמן”.
ברקע מתחולל עימות מרתק בין המנהלים המקצועיים למתנדבים על שליטה בארגון. בשנת 2013, בעקבות השקת תכונת העורך VisualEditor, אותה כינה ויילס “חשובה במיוחד”, פרצה מחאת מתנדבים שטענו כי התכונה מלאת באגים. העורכים הקהילתיים, שנהנים מהרשאות פעולה בממשק, כיבו את התכונה הבעייתית. כתוצאה מכך, מולר העניק לעצמו “כוחות על” והשעה את המתנדבים שנשאו את נס המרד. מתברר כי בוויקיפדיה דמוקרטיה, כמו גם שקיפות, היא עניין מאוד יחסי. בעקבות הצעד הזה פורסמה עצומה בחתימת 1,000 מתנדבים שהתקבלה על ידי WMF בהתעלמות גורפת.
בעוד ארגונים נזהרים משידור סימני מצוקה ונמנעים ממשברים ככל יכולתם, הטבע הייחודי של ויקיפדיה דחף אותה לאמץ מצוקה קיומית מתמשכת כאסטרטגיה עסקית. אסטרטגיית הטובע בלב ים אולי אפקטיבית משום שתמיד יימצאו אנשים טובים שייחלצו לעזרה, גם אם “הטובע” שותה פינקולדה מקשית ביאכטה בלב ים רגוע. השאלה היא אם לא ניתן היה להגיע לאותה תוצאה בשקיפות מלאה שחפה משמץ נכלוליות.
איציק אדרי דובר קרן ויקימדיה, מגיב:
“צר לנו על אי הדיוקים העולים בכתבה. מבצע גיוס התרומות השנתי מתקיים בכל מדינה אחת לשנה. בעבר הקמפיין היה רץ במקביל בכל המדינות, אך בשנים האחרונות הוא מתקיים בכל מדינה בתקופה אחרת, בכדי לאזן את העומסים הנובעים מהליך עיבוד התרומות הרבות (המגיעות מ-5 מיליון תורמים בשנה) וכן בהתאם לזמני התרומה המקובלים בכל מדינה.
ויקיפדיה חרתה על דגלה לאפשר גישה ללא עלות לתוכן חופשי ואמין למאות מיליוני קוראיה ברחבי העולם. בהחלטתה שלא לבסס את המודל הכלכלי שלה על פרסומת, מבקשת ויקיפדיה ליצור הפרדה מוחלטת בין גיוס הכספים לתוכן ושיקולי העריכה. בכך לא תהיה תלויה ויקיפדיה תלויה אף פעם במפרסם כזה או אחר ולא תצטרך להתמודד עם התערבות מסחרית בתכנים ודרישות כאלה או אחרות מהמפרסמים השונים.
לעשרות אלפי המתנדבים ברחבי העולם שעורכים וכותבים את ויקיפדיה כבר למעלה מ-15 שנה, שותפה גם קהילה קטנה יותר של מתכנתים שמסייעים לפתח ולתחזק את הטכנולוגיה עליה ויקיפדיה מבוססת. כאחד מחמשת האתרים הנצפים בעולם ובכדי לשמר ולשפר את המערך הטכנולוגי שלה, ויקיפדיה זקוקה לתשתית טכנולוגית נרחבת, כמו כל אחד מאתרי האינטרנט הגדולים ולכן היא גם מעסיקה עובדי טכנולוגיה לצד המתנדבים.
קרן ויקימדיה היא אמנם ארגון ללא מטרות רווח, אך רוב עובדיה הם מתכנתים ואנשי טכנולוגיה, והיא מתחרה על המשאב האנושי המבוקש הזה למול חברות האינטרנט הגדולות בעולם היושבות לצידה בסן פרנסיסקו. למרות שאין מה להשוות בין השכר והתנאים המוצעים בחברות אלה לקרן ויקימדיה, ובעוד כי ברור לכל מתכנת שמגיע לעבוד בארגון שבחברות אחרות הוא יוכל להרוויח יותר – העובדים האלה עדין ראויים לקבל שכר בהתאם למקובל בשוק (ופעמים רבות אף פחות מזה). אי אפשר לצפות מלמעלה מ-200 אנשי טכנולוגיה להתנדב ולוותר על רוב שכרם ולכן הטענה כאילו ישנן חגיגות שכר בארגון משוללת כל יסוד.
כמו כן, רצף המקרים המוצג בכתבה הוא ישן ואינו רלוונטי ומתייחס לאירועים שהתרחשו לפני שנתיים ואף שלוש שנים. ויקימדיה אינה חפה מטעויות, וגם מייסדה העיד על כך. וזה היופי בשקיפות שכל כך מאפיינת את ויקימדיה – המאפשרת לכל הצדדים בתנועה לקיים שיח בצורה חופשית ופומבית. בשנים האחרונות שיפרה קרן ויקימדיה משמעותית את הקשרים עם הקהילה ובכל הצוותים, מהפיתוח ועד התקשורת, משולבים נציגי הקהילה אשר מאפשרים קשר ישיר בין הגורמים בכדי לדאוג שהפיתוחים יעמדו בקנה אחד עם רצון המתנדבים. הקהילה באופן שוטף משתתפת ומציעה פיתוחים טכנולוגים הנדרשים לה (https://www.mediawiki.org/
העורך החזותי המדובר, גם אם נעשו טעויות בהטמעתו הראשונית, הוא אחד הפיתוחים החשובים והמוצלחים ביותר בשנים האחרונות. ויעידו על כך עשרות אלפי העורכים, שחלק קטן מהם אכן היה נגדו בתחילת הדרך וכיום משבחים את תרומתו לאור השינויים בהמשך להערות הקהילה. כיום הוא מוטמע בכל הוויקיפדיות, וכן קיימת דרישה רבה להטמעתו בשאר הפרויקטים של ויקיפדיה, לרבות בדפי השיחה ובפרויקטים נוספים. מדובר בכלי ששיפר משמעותית את יכולות העריכה ופתח דלת לאלפי עורכים חדשים שעד כה הסתבכו וחששו לערוך בוויקיפדיה באמצעות העורך הישן והמסורבל.
יצוין כי כל ההחלטות הכספיות של ויקימדיה מתקבלת על ידי ועדה מיוחדת, המורכבת ממתנדבים בלבד שנבחרים אחת לשנתיים. ועדה זו מעריכה את תוכניות העבודה והתקציב של כל ארגוני ויקימדיה וקובעת את תקציבם ואת פעילותם. כל דוחות הוועדה שקופים לציבור העורכים וציבור הקוראים (https://meta.wikimedia.org/
